אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F%2062.jpg
 בזמנים רגילים, היינו מקדישים את המידעון הזה לחג הפורים שיחול בעוד ימים אחדים, אבל הזמנים אינם רגילים, ובכל זאת, תזכורת לחג מובאת כאן בכתבה "יינות מתחפשים" מאת רני,  כתב בצוות התקשורת שלנו, שהוא גם איש יין  ★ בכתבה על אילן, המתנדב שלנו מאשקלון, שמאתגר את תלמידיו במתמטיקה, מופיעה חידת חשבון של לוח הכפל שהתחפש  ★
כבר מלאה שנה למותו של פרופסור דוד הרמן, שהיה מאושיות העמותה שלנו - מבט על אישיותו המיוחדת מעלה יו"ר "ידיד לחינוך", לאה רוזנברג  ★ אנחנו בעיצומו של פרוייקט למידה בכל גיל בדגש על המסוגלות האישית. הכתבה המופיעה כאן מתיחסת לחלק האמצעי של הפרוייקט השנה - הסדנאות שהתקיימו בכל ישובי העמותה  ★ וכיוון שהכל קשור בהכל, כתבה אחרת מתיחסת לנושא הרפאות - סדנה מיוחדת שנערכה בחולון ומלמדת משהו על איחוי שברים פיזית ונפשית  ★ ועוד הבאנו כתבה על כוחה של האמנות, שכאן היא באה לידי בטוי באמצעות לואיז ממודיעין, המתנדבת שעושה נפלאות עם תלמידיה  ★ ולבסוף, אנו ממשיכים מדי פעם בפרסום מאמרים שבהם ידע מחקרי מתוך הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך על יצירתיות בחינוך - רואים איך הכל מתקשר להכל?

נשמח לקבל מכם, מתנדבי "ידיד לחינוך", סיפורים, מחשבות ורשמים על רקע התקופה הזאת, ובכלל. שילחו לכתובת המייל המופיעה כאן בסוף הדברים האלה. 

כ
תובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com
 
 

דוד הרמן - אופטימיסט מפוכח!
שנה למותו

מאת: לאה רוזנברג יו"ר "ידיד לחינוך"

דוד היה ממייסדי "ידיד לחינוך", נציג קרן גוטסמן 
 וחבר הועד המנהל של העמותה

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///7ea569c96c62478b800e9449586835a2.jpg
הזמן אולי הוא יחסי אבל הצער, הכאב והגעגוע אינם יחסיים. שנה למותו .
כל כך מהר וכל כך לאט, והשנה הזו שאינה נגמרת.
אתה חסר, כי כמעט נגמרו מילות הנחמה, אותן מלים שהיטבת כל כך להעניק בנדיבות חברית.
אתה חסר בחיוך וחסר במלים, חסר ברוחב הראייה וחסר בהבנת הפרטים הקטנים, חסר מאד ועוד בדבקות ביעוד של החינוך.
האמנת שמשאב אנושי אדיר של נשים וגברים, שיצאו לגמלאות, יכול להעשיר את מערכת החינוך במשאב חסר מאד של בני אדם נוספים, התורמים מניסיונם, מהשכלתם, ממקצועיותם ובעיקר מרצונם העז להמשיך ולתרום, ולכן הצטרפת למייסדי "ידיד לחינוך" והפכת לאחד מעמודי התווך וההוגים שבו.
אתה ראית הכול דרך הפריזמה של החינוך, ולכן אין זה מפתיע שבערב שהוקדש לזכרך בסינמטק ירושלים, נאמרו הדברים הבאים:
"דוד היה בן ירושלים, מורה, מחנך, מרצה, יזם חינוכי ופרופסור. הוא ראה בחינוך זכות אדם בסיסית, ופעל ללא לאות להרחבת מעגל החינוך לאוכלוסיות שונות מתוך אמונה, שזוהי הדרך הטובה ביותר ליצור חברה צודקת ובריאה".
הוא לא רק חשב ולא רק אמר, אלא תירגם מלים למעשים, ומעשים לבני אדם בכלל ולצעירים שבהם בפרט.
דוד האמין שבית הספר הוא הלב הפועם של הקהילה, ולכן דאג להעשיר את ספריות בתי הספר. כן, בד בבד יחד עם הספרייה הלאומית כמובן, כי חשב ששתיהן ראויות וחשובות.
אילו מילות נחמה היית מציע לנו, דוד היקר, לשנה האיומה הזו? אילו מילות מנחמות, היכולות להזכיר לנו את היפה והטוב כדרכך, אילו מילות של תקווה לדור הצעיר, ובעיקר באמונה בדור הצעיר?
אתה אכן היית אופטימיסט במקום שבו היה לפעמים ייאוש וויתור, בד בבד עם המבט המפוכח, המביט במנהיגות ובמעצבי דעת הקהל כבני חלוף ולא כבני אלים.
אנחנו נוהגים להשתמש באמירה הבנאלית, שלכל אחד ואחת יש תחליף. אז לא!
יש ויהיו ממלאי תפקיד ראויים, יש ויהיו מי שיעשו את העבודה היטב, אך החותם שהותרת בעולם הקרוב ללבך וללבנו - עולם החינוך, הוא חותם ייחודי ובלעדי שלך .
יהי זכרך ברוך .

 
"ליצור תודעה של צמיחה" - כלים להתמודדות, שיח מתנדבים, ותחושת אינטימיות קהילתית – כל אלה בסדנאות "למידה בכל גיל" שנערכו לאחרונה ביישובי העמותה
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%94.jpg
צוות ההדרכה של "ידיד לחינוך" - מימין לשמאל: יונית פוגל - ראש הצוות, דר' אבי צפרוני, רעיה יעקב, גליה אריעם, דבורה בר און, רות בארי, אורנה נאור, דינה קוגלמן
אני לא יכול", "בחיים אני לא אדע", "אני לא חכם כמו שאר החברים שלי" – מה עושים עם המשפטים האלה, שאנחנו פוגשים בהם מפי תלמידים?
סדנאות "למידה בכל גיל" שנערכו השנה בכל ישוב בו מתנדבים חברי "ידיד לחינוך", עסקו בשאלות האלה, ובסוגיה, כיצד מחזקים את תחושת המסוגלות העצמית של אותם ילדים.
רות בארי, חברת צוות ההדרכה של "ידיד לחינוך", מספרת על עבודת ההכנה לסדנאות האלה. "לאחר ששמענו כולנו סיפור השראה שיש בו הצלחה כנגד כל הסכויים, נרתם צוות ההדרכה לאיסוף מאמרים בנושא המסוגלות. זרקנו רעיונות, ערכנו דיונים, ולאחר כחודש של הכנות הושלמה התכנית, כשטביעת האצבע של כל אחד ואחת מאיתנו באה לידי בטוי"...
...בעיני הדבר החשוב ביותר בשיחה עם המתנדבים היה להדגיש "שמחשבה יוצרת מציאות". חשוב ליצור תודעה של צמיחה. אם תלמיד אומר שהוא לא טוב במשהו, אז צריך לומר לו שעדיין הוא יכול להיות טוב ולהתגבר על הגורמים המעכבים. הרעיון הוא ללמד אותו לחשוב ולהגיד לעצמו: 'אני רוצה.. אני בונה... אני מעדיף'. השתדלנו לתת למתנדבים כלים, כיצד לבנות שיח כזה, ועוד לפני זה, כמובן, לדבר על חשיבותם של כלים כאלה גם למתנדב עצמו וגם לתלמיד.
 
לאסוף את השברים - "סדנת רפאות" למתנדבי ביה"ס ניצנים בחולון / הניה קמיר

שוברים קערית במכת פטיש, מדביקים את השברים וצובעים אותם באבקת זהב – ההתנסות והמשמעות שמעבר ליצירה
הביטו בסרטון המצורף כאן, או לחצו על התמונה, הוא יסביר לכם יותר מכל את משמעות הסדנא החוויתית אותה עברנו. הייתה זו מתנת הפתעה מטעם ביה"ס ליום המשפחה. 
אז איך התנהלה הסדנא? לאחר שראינו את סרטון שהרגע צפיתם בו, קיבל כל אחד מאיתנו קערית עגולה לבנה, פטיש, דבק ואבקת "זהב".
הוראות העבודה היו:
1. לשבור את הקערית במכת פטיש.
2. לתקן ולהדביק את השברים.
3. לקשט את השברים ואת הכלי כולו בנצנצים ואבקת זהב.
קל מאוד לשבור את הכלי, מכת פטיש אחת... לתקן זה הרבה יותר קשה. זהו תהליך ארוך, שדורש תיאום החלקים השבורים והדבקתם בדבק, ולבסוף הקישוט על ידי הדבקת אבקת זהב על הסדקים וקווי השבר. 
הלב שבור, אך הגיע זמן תיקון ושיקום. עלינו לאחות את השברים. יש הרבה מה לעשות ברמה האישית וברמה החברתית. הצלקות לא ייעלמו, אך יש תקווה שנקום מההריסות טובים יותר, יפים יותר...זה בידינו! 

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA%20%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C.jpeg
 
"אנו חיים בתוך קשת של אנדרלמוסיה - האמנות עוזרת לנו לזהות את הצבעים" - על לואיז פנטיך ממודיעין / שרה ברנשטיין
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%961.jpeg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%96%203.jpeg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%96%202.jpg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%96%204.jpeg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%96%205.jpg

...במסגרת המפגשים עם לואיז, לכל תלמיד ניתנת הזדמנות ליצור את היצירה האישית שלו, בה הוא מטביע את חותמו ותוך כדי כך לומד על עצמו ועל העולם סביבו. לשם כך כבר במפגש הפתיחה, יצרו הילדים תעודת זהות אישית, המכילה את המרכיבים הייחודיים להם עם דמותם ובאמצעות ציור ושימוש בחומרים מתוך בחירה.
המלחמה זימנה לה בנוסף לתוכנית השוטפת שבנתה, יצירות סביב "חרבות ברזל". התלמידים יצרו מכתבי פסיפס מפיסות נייר בצורת דגל ישראל עם הקדשה אישית לחיילים, הם יצרו תליוני חרוזים כחול לבן, וסרגו מחמם צוואר לחיילים. אלה צורפו יחד עם מכתבים לחבילות שנאספו ונשלחו לחיילים. 
כמו כן יצרה לואיז עם התלמידים כלניות מחימר לזכר הנרצחים, ופרפרי פסיפס –כחלק מפרוייקט "לאסוף את השברים" לצורך בניית קיר זיכרון שיהווה גל - עד לזיכרון החללים.
בימים אלו יוצרת לואיז עם הילדים "צמידי חברות" ומקדמת דרכם ערכים של חברות ותקשורת בין אישית.
היא אינה קופאת על שמריה, כל גרוטאה הופכת ליצירה. היא משקיעה שעות גם בביתה. במסגרת ביקורי אצלה, ראיתי על שולחנה ערימות של עיגולי קרטון שגזרה למפגש הבא, כהכנה מוקדמת לקראת המפגשים המרגשים במסגרת התנדבותה, כאילו הייתה זו משרה נוספת ולאו דווקא ניצול זמן חופשי והתנדבות לצורך נתינה.
ההיילייט הוא פרויקט הסיום של ילדי שכבת ו' - בוגרי בית הספר, הקרוי "חותם". כל שכבה המסיימת את בית הספר, משאירה את חותמה - יצירת אומנות כמתנת פרידה. בפרוייקט הזה לוקחת לואיז חלק משמעותי ביותר. היצירות שנעשו עד היום הן פרחי קיר מחימר, ספסליי חברות, וסמל בית הספר מפסיפס.

 


משנכנס אדר מרבים בחשבון
ללמד מתמטיקה קצת אחרת - על אילן בן ארי מאשקלון / רחלי פוקס משקובסקי
 
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9F%20%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C%20%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F.jpg
פתרון החידה של אילן במידעון הבא
"אני נלחם בכבוד האבוד של לימודי המתמטיקה", אומר אילן בן ארי מאשקלון. "הפכו את תורת החשיבה לתורת החישובים". הוא עצמו מסייע לילדים בדרכים אחרות, מעוררות מחשבה. יש לו קבוצה של ילדים חזקים מכיתה ה' בביה"ס "נאות אשקלון", ובתיכון עירוני א ("שהייתי בין מקימיו לפני 31 שנים"). הוא עובד עם תלמידים שמתקשים מכיתות ט', י', יא', ומכין אותם לבגרות במתמטיקה. אחה"צ אחד בשבוע הוא מתנדב גם במרכז למידה לכיתות ט' המתקיים באותו בית ספר תיכון.
לחוג המיוחד בכתה ה' הוא נתן את השם "המאפיונרי" כדבריו: "יש לי חשבון אתך". שם מחפשים משולשים בתוך מגן דוד, בונים תרגילים מהספרות המרכיבות את התאריך של אותו היום, מגלים שיש יותר מדרך אחת לפתור אותם, ומכינים שעון מיוחד של תרגילי חשבון. לקראת פורים הוא בנה תכנית מיוחדת, במסגרתה הילדים פותרים חידות שונות, שבהן הסתרה או התחפשות. התכנית נקראת "משנכנס אדר מרבים בחשבון". את מה שיילמדו בתכנית, ילמדו אחר כך הילדים את תלמידי 
כיתות ד'...
 
מתוך הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית, המביאה ידע מחקרי רלוונטי מהארץ ומהעולם בנושאי מדיניות חינוך, הנמצאים על סדר היום החינוכי הישראלי  
מהי יצירתיות וכיצד ניתן לקדם אותה בקרב תלמידות ותלמידים?
                           
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93%20%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA.jpg
"בעשורים האחרונים הפכה היצירתיות ליעד של מערכות חינוך בעולם. עם זאת, קיים פער בין מושא הרצון לבין היכולת בפועל לפתח יצירתיות בכיתה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה מאמר ופרק מספר, הבוחנים את הגדרת היצירתיות ואת האופן שבו ניתן ליישם אותה בכיתה. המאמר הראשון דן בהגדרות של יצירתיות ומציע הגדרה חדשה שבה היצירתיות אינה תלויה בתוצר שלה אלא בשינוי בתפיסה של היוצר. המאמר השני, שהוא פרק מספר, דן בהרחבה בדרכים שבהן מורים יכולים לתמוך בהתפתחות של יצירתיות בשלוש רמות אותן מגדיר המאמר – "קטנה", "מקצועית" ו"גדולה".

למאמר לחצו על הקישור:  https://madan.education/review-daily/335/#item

 
קבלו לפורים: יינות מתחפשים / כתב: רני רוגל, אייר: ירמי לז'ה

רני רוגל הוא מתנדב "ידיד לחינוך", שעורך אתר אינטרנט בשם "אכול ושאטו", כותב הרבה על יין, מבקר ביקבים, טועם יינות ואוהב מאד את תעשיית היין הישראלית

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A8%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%20%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%99.jpg
זוכרות וזוכרים את השיר "הבו לנו יין", שכתב והלחין מתתיהו שלם? "הבו לנו יין, יין, לא שתינו עוד עדיין, הבו לנו יין ותירוש!". אפילו שיר יין זה התחפש, כי באתר "שירונט" בו מובאות מילים לשירים, כתב מתתיהו שלם לפני שמו, שהשיר "עממי". אז לרגל פורים והמצווה לשתות יין ולהשתכר "עד דלא ידע (להבדיל) בין ארור המן לברוך מרדכי", חיפשנו יינות שמתחפשים.
נתחיל במושג יסוד: יין מייצרים מענבים ורק מענבים. מי קבע? שאלנו את ויקיפדיה: "המילה לבדה, משמעה תמיד יין ענבים. יין שאינו מכיל ענבים נקרא בדרך כלל שיכר, לדוגמה: שיכר רימונים, הדסים, פסיפלורה וכו', או שיצוין ממה מורכב היין, למשל, יין שזיפים".
תגידו לבעל יקב או יינן, שאתם רוצים לטעום אצלו יין שזיפים, ופניו יאדימו כסלק, וזו לא תהיה תחפושת. ומהו התירוש שמופיע בשיר למעלה? מיץ ענבים לפני תחילת התסיסה...

 

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il/
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת
כותרת עליונה (header)  איור וייעוץ גראפי: ירמי לז'ה
מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"

הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign