המרחב הכפרי בישראל, הינו השטח הנכלל בתחומן של המועצות האזוריות ושל המועצות המקומיות המונות עד 5,000 תושבים וכן שטחים פתוחים או חקלאיים שבשטח שיפוט עירוני, המצויים ברצף המרחב הכפרי. המרחב הכפרי, נמצא ברובו המכריע בתחום שיפוטן של 54 מועצות אזוריות, המתפרסות על כ-85% משטחה של ישראל. מרבית השטח הינו חקלאי ורוב היישובים בהן הינם יישובים כפריים, אך שיעור האוכלוסייה בהן נמוך יחסית ליישובים העירוניים. המרחב הכפרי מונה כיום כ 1,000 יישובים כפריים וכולל כ-1 מיליון תושבים המהווים כ 11% מכלל תושבי ישראל. על רקע הגידול המשמעתי הצפוי בכלל אוכלוסיית ישראל בעשר השנים הקרובות, במידה והמדיניות הקיימת לא תשתנה, חלקה של האוכלוסייה הכפרית באוכלוסייה ילך ויקטן משמעותית, למרות הגידול היחסי בין השנים ומאזן ההגירה החיובי.
ההתיישבות הכפרית פרוסה לאורך מישור החוף והגליל ואילו הנגב דליל יותר בישובים. עם זאת, צמיחת הישובים הכפריים בעשור האחרון מתרכזת בעיקר באותם מרחבי צמיחה שניתן לזהות בהם צמיחה עירונית, כלומר אזורי הביקוש ואזורים בטווח יוממות ממרכזים מטרופוליניים.
שינויים רבים שחלו לאורך השנים מחייבים חשיבה מחדש, אסטרטגית, על אופיו וצביונו של המרחב הכפרי. לאור זאת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, באמצעות הרשות לתכנון, מעצבים חזון מעודכן המוסיף למרכיבים הקודמים גם את הצורך בהגדלת האוכלוסייה והתחדשותה, גיוון הבסיס הכלכלי וחיזוק התשתית הפיסית והארגונית של היישובים השונים במרחב הכפרי.
בימים אלה אנו מכינים את סיכום הממצאים והתובנות שעלו בתהליך שהתקיים בין השנים 2020-2021. מקורות ונתונים, עמדות והתייחסויות נאספו בקרב בעלי העניין במרחב הכפרי: ראשי מועצות, הנהלת המשרד ובכירים ממשרדים אחרים, נציגי אקדמיה, ועם הציבור, באמצעות: ראיונות, מסמכים, קבוצות מיקוד, שולחנות עגולים וסקרי שיתוף ציבור.
המתודולוגיה מבוססת על ניתוח תוכן בשיטת מחקר איכותני ובמסגרתה נסקרו דפוסים, קשרים או הבדלים בטקסטים הנבחנים.
היישוב הכפרי בישראל, הינו מודל חשוב במורשת הלאומית של ישראל, יחד עם היותו צורת חיים המבוססת על אידיאל ההתיישבות ופיתוח הסביבה. לאורך השנים, המרחב הכפרי שיקף זיקה חזקה לחקלאות, קהילתיות, שמירה על המרחב הפתוח ושימור ערכים תרבותיים.בישראל,
שלושה תחומים נבחרו כאמור למיקוד האסטרטגיה לפיתוח הכפר: פיתוח כלכלי, התחדשות כפרית, שיתופי פעולה והם עומדים במרכז התוכנית האסטרטגית למרחב הכפרי:
1. התחדשות כפרית
2. צמיחה כלכלית
3. שיתופי פעולה
שלושת מנועי הצמיחה הללו מחייבים דיון רחב בפערים המרכזיים והאתגרים שבמוקד וביניהם: התחרות על השימוש במשאב הקרקע, האיזון הנדרש בין הצורך לפיתוח לבין הרצון לשימור צביונו הייחודי של המרחב הכפרי וכן תהליכי מקרו (כגון שינויים דמוגרפיים) שמייצרים מתח מובנה בין העיר לכפר ותהליכים אחרים שדווקא יכולים להצביע על פוטנציאל הקישוריות בין העיר והכפר.
תמונת העתיד מורכבת מפסיפס הכולל את המרחב הכפרי, כמרחב, הטרוגני, המשמר אקוסיסטם אקולוגי, חקלאות, איכות חיים וקהילתיות לצד יחסי גומלין עם הערים בסביבתו.
בכל אחת מהתמות נפרט את הממצאים בהתאם למתודולוגיה שהוגדרה ונחלקה לשלושה חלקים: הגדרת מצב קיים, מיקוד בפערים ושרטוט תמונת העתיד. בתהליך הניתוח, התמקדנו בתוכן המשותף, בתובנות ובנרטיבים שבעינינו משקפים בצורה הטובה ביותר את כלל החומר שנסקר.
במרחב הכפרי קיימים נכסים מקומיים, יתרונות ייחודיים ועוגנים חשובים שלא קיימים במרחב האורבני. יש להתמקד בעוגנים אלה, כבסיס לצמיחה כלכלית וכמוקד מושך השקעות ומשאבים.
בשנים האחרונות מתרחשות תמורות משמעותיות במרחב הכפרי שלא באות לידי ביטוי במדיניות הממשלתית. אחת התמורות הינה תהליכי שינוי שבהם המסגרות ההתיישבותיות כבר אינן מתבססות בהכרח על תעסוקה ופרנסה מענפי החקלאות ותעסוקה חקלאית. לכן, נדרשת חשיבה מחדש על מנועי הצמיחה במרחב הכפרי שיאפשרו גם לחקלאות להמשיך ולהוות פקטור משמעותי, יחד עם פיתוח מנועי צמיחה חדשים, שיאפשרו להקנות למרחב הכפרי בידול ולייצר ערך לבעלי העניין שלו.
/%5Clogo_white.png)
/%5Cheader.png){kind=small}
/%5Cbulb.png)
/%5Cnews-pic.jpg)