לקוחות יקרים,

עם פרוץ מבצע “שאגת הארי", אנו מבקשים לעדכן כי פעילות משרדנו נמשכת כסדרה. 
עורכי הדין והצוותים ערוכים לעבודה מלאה במתכונת של עבודה מהבית, ואנו נמשיך לספק ללקוחותינו מענה מקצועי, זמין ורציף גם בשעת חירום לאומי זו. 

בהתאם, אנו עומדים לרשותכם ונמשיך ללוות אתכם גם בעת זו במקצועיות לה אנו מחויבים. 
ליבנו עם חיילינו ועם כוחות הביטחון בתפילה שישובו בשלום ובתקווה להשגת השקט במהרה.

עדכון למעסיקים - משפט העבודה 

ביום 28.2.2026 הוכרז מצב חירום בעורף הישראלי, בעקבות מבצע "שאגת הארי" ומתקפות הטילים מאיראן. בהתאם לכך חתם שר המשפטים על צו בדבר הפעלת שירותים חיוניים וקיומיים במשק, אשר תוקפו, בשלב זה, הינו עד ליום שני ה-2.3.2026 בשעה 20:00.

בהמשך לדברים ובשים לב לדחיפות הקיימת במתן מענה בנושא חובות מעסיקים לאור מצב החירום הביטחוני, ריכזנו עבורכם מספר שאלות ותשובות נפוצות בנושא. 

אילו מקומות עבודה יכולים להמשיך לפעול חרף המצב הביטחוני?

בהתאם לצו ולמסמך מדיניות ההתגוננות לאוכלוסייה, אשר פורסם על ידי פיקוד העורף ביום 28.2.2026, מפעלים למתן שירותים קיומיים רשאים להמשיך ולפעול.

כך, בדומה למצב המשפטי אשר הוחל במהלך מבצע "עם כלביא", מפעלים אשר הוגדרו כ"מפעל חיוני" וכן מקומות עבודה אשר עונים על ההגדרה "משק חיוני", דהיינו, מקומות עבודה שהינם גורמי ייצור, משאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה - רשאים להמשיך לפעול במהלך ימי המלחמה.

יחד עם זאת, יובהר כי גם גופים כאמור מחויבים להבטיח כי במקום העבודה קיימים אמצעי התראה, מיגון ומידע חיוניים, וכי מצבת כוח האדם הנדרשת לביצוע העבודה תותאם למצב החירום – הכל בהתאם לכללים המפורסמים על-ידי פיקוד העורף. 

עובד/ת במפעל חיוני או במקום עבודה המוגדר כמשק חיוני נדרש/ת להגיע לעבודה בהתאם להנחיות; יחד עם זאת, גם עובד/ת כאמור רשאי/ת להיעדר מהעבודה מטעמים ענייניים כגון: הורים לילדים שבן או בת זוגם גויס/ה, הורים לילדים עם מוגבלות, מצב רפואי, וכן היעדרויות נוספות הנחשבות כמוצדקות.

האם מעסיק אשר פעילותו נסגרה נוכח המצב הביטחוני חייב לשלם שכר לעובדים אשר לא הגיעו לעבודה עקב המצב?

החקיקה אשר מסדירה את נושא העסקת עובדים במצב חירום אינה עוסקת בתשלום שכר העובדים. בהתאם, במצב החירום חל הדין הכללי, לפיו ככל שלא ניתן לקיים את העבודה, המעסיק פטור מתשלום השכר. 
במקרים הקודמים בהם נאלצו עובדים להיעדר מהעבודה עקב המצב הביטחוני והוראות פיקוד העורף, לרבות בעקבות מבצע "עם כלביא", נושא תשלום שכר העובדים ושיפוי המעסיקים בגין תשלום השכר (ככל שניתן שיפוי כאמור) הוסדר בשלב מאוחר יותר. 

כך נזכיר כי הסדרת מתווה החל״ת לעובדים אשר נאלצו להיעדר מהעבודה נוכח מבצע "עם כלביא" אושרה בכנסת רק ביום 21.7.2025, קרי כחודש לאחר סיום המבצע.  

לכן, ניתן לשקול את אחת מהחלופות הבאות:

• להגדיר בשלב זה את התשלום בגין ימי ההיעדרות כהלוואה, ובהתאם ככל שתאושר חל"ת בגין ימי ההיעדרות ההלוואה תקוזז. כמובן שיש להסדיר מנגנון כאמור מול העובדים. 

• לציין, כי ימי ההיעדרות יסווגו בשלב זה במערכת הנוכחות כהיעדרות מחמת מבצע שאגת הארי, וכי שאלת התגמול בגין הימים תוכרע לקראת מועד תשלום שכר חודש מרץ, בהתאם לעדכוני החקיקה שיתקבלו. 

• להסדיר את ההיעדרויות כהיעדרות בתשלום באמצעות מימוש ימי חופשה / כימי חופשה, על חשבון המעסיק. 

האם המעסיק רשאי להוציא עובד/ת לחופשה באופן חד צדדי?

התשובה היא כן.  
מעסיק רשאי להוציא עובד/ת לחופשה שנתית בת עד 7 ימים ללא התראה. בהתייחס לחופשה ארוכה יותר מ-7 ימים, נדרשת התראה מוקדמת בת 14 יום טרם מועד תחילת החופשה. יש לשים לב, כי אכן עומדת לזכות העובד מכסת חופשה שנתית. בהיעדר יתרת ימי חופשה, ניתן להגיע עם העובד להסכמה על כניסה ליתרה שלילית, או לחלופין, לא לשלם שכר בגין ימי ההיעדרות. 

האם ניתן לחייב את העובדים לבצע עבודה מהבית לאור המצב הביטחוני? 

המעסיק רשאי, לפי שיקול דעתו ובתום לב, לאשר עבודה מהבית, בין אם מיוזמתו ובין אם על פי בקשת העובד/ת. יובהר כי יש להתאים פתרון זה לעובדים הנאלצים להשגיח על ילדים קטנים מחמת סגירת מוסדות החינוך.

 
האם ניתן לפטר עובד/ת שנעדר/ת מהעבודה בשל המצב הביטחוני?  

החוק אוסר על פיטורי עובד/ה שנעדר/ת מעבודתו/ה מחמת המגבלות הביטחוניות שהוטלו בעקבות מצב החירום. בנוסף, חל איסור לפטר עובד/ת שנעדר/ת מהעבודה עקב סגירת מוסד חינוכי של ילדו/ה, שגילו מתחת לגיל 14, או במקרה של עובד/ת, הורה לילד עם צרכים מיוחדים, שגילו עד 21, וזאת בתנאי שסגירת המוסד החינוכי נבעה ממצב החירום.
 
יובהר, כי לא מדובר באיסור גורף על פיטורים במהלך תקופת החירום, אלא על איסור החל על פיטורים מחמת ההיעדרות נוכח המצב הביטחוני.