מה במידעון?

פורים שמח לכולנו!

אנחנו פותחים הפעם בסקירה קצרה לכבוד חג הפורים, העוסקת בנוהג הידוע בחג הזה, בו מותר שהכל יהיה הפוך, ובהשפעתם של חגים ומנהגים קדומים על נוהג זה ★ עם השימוש ההולך וצובר תאוצה של ה AI, מופיע כאן מאמר של גדעון קוך, שהוא גם חבר 'ידיד לחינוך', איש אקדמיה, המתמקד בקידום חדשנות חינוכית ואימוץ מעשי של בינה מלאכותית ★ נקרא ונתרשם משלושה מתנדבים: האחד מנוף הגליל, השני משהם והשלישי מבאר שבע, המספר על תגובתו של תלמיד לאחר שהזמין אותו ואת חבריו לביקור במפעל הייטק ★ נשקע ביופיו של 'האחו הפורח' בבאר יעקב בהנהגתם של מתנדבים ועוד מתנדבת שלנו בספריית 'גמד האחו' השוכנת שם ★ כתבה שביעית של נחום היא האחרונה בסידרת הכתבות על תוספי תזונה ★ אחרונים חביבים הם פינת האמן של ירמי ( המופיעה עכשיו אחת לחודשיים) וחידה חדשה של אילן.

נשמח לקבל מכם, מתנדבי "ידיד לחינוך", סיפורים, מחשבות ורשמים על רקע התקופה, ובכלל. שילחו לכתובת המייל המופיעה כאן בסוף הדברים האלה. 

כתובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com

כולנו מכירים את הביטוי המתייחס לפורים: "ונהפוך הוא" 

מקור המנהג ועל מנהגים של פעם בנושא זה במזרח העתיק  

מקור המנהג "ונהפוך הוא": במגילת אסתר מסופר על ההיפוך לטובה בגורלם של היהודים: המן זמם להרוג את כל היהודים בחודש אדר - אבל הגורל התהפך והיהודים ניצלו מהגזירה, וכך הפך חודש אדר מחודש של יגון - לחודש של שמחה. היפוך נוסף במגילה הוא המהפך בגורלם של המן ושל מרדכי. המגילה מספרת על חילופי גורלות ביניהם - הגורל הרע שהמן תכנן למרדכי נהפך בסופו של דבר לגורלו של המן: המן, שהיה אחד משריו החשובים של המלך אחשוורוש, זמם לתלות על עץ את מרדכי היהודי (שסירב להשתחוות לו). אך בסופו של דבר התהפכו הגורלות:  מרדכי עלה לגדולה, ואילו המן נידון לתלייה.
 ובאשר להתחפשות, מקורה בנשפי המסיכות באירופה שמתקיימים בסמוך לפורים. ההתחפשות - רמז לשינוי שחל בגורל העם היהודי בימי מרדכי ואסתר - "אשר נהפך מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב".

היות ומדובר ב"נהפוך הוא", הרי שבפורים המצווה היא לעסוק דווקא במה שאסור, או סתם לא מקובל. פורים הוא הגרסה שלנו לאחד מחגי "הנהפוך הוא", שהיו דומים בכל  המזרח העתיק, לפיהם לקראת ראש השנה (חודש ניסן) שורר אי סדר, והעולם, או העם נמצאים בסכנה. כדי להציל את העולם האל צריך למות. ואם לא האל, אז נציגו בעולמנו – המלך. אחרי שהמלך ו/או האל מתים ונולדים מחדש, העולם ניצל עד לראש השנה הבא. כל זה בא לאפשר  הוצאת קיטור לפני שכולם חוזרים לסדר החברתי הקיים.
המנהגים גם הם דומים, כמו שתייה "עד דלא ידע", בלגן כללי, תחפושות, מתנות לאביונים ועוד.

מתבסס על מאמרה של תמר עילם גינדין, בלוג הספרנים, הספרייה הלאומית, וחוברת פורים תשע"ב, התנועה הקיבוצית. 

שילוב פעילות AI בבתי הספר – במקום לשאול רק "מה התשובה? יש לשאול: "איך הגעת אליה"? / גדעון קוך

מרבית שיטות ההערכה המקובלות נשענות על הנחה סמויה, שהתוצר הסופי משקף את תהליך החשיבה. בעידן ה-AI, ההנחה הזו פשוט אינה נכונה. ניתן להגיש עבודה מצוינת בלי להבין לעומק את הנושא, וניתן לפתור בעיה מורכבת בלי לדעת להגן על הפתרון.

קיימים ניסיונות “להילחם” בטכנולוגיה באמצעות איסורים גורפים להשתמש בה, או באמצעות מערכות גילוי שהעבודה למשל, הועתקה מה AI , אבל אלה אינם פותרים את שורש הבעיה, הם מייצרים מרדף חסר סיכוי, פוגעים באמון, ומסיטים את תשומת הלב מהשאלה הפדגוגית האמיתית: מה אנחנו רוצים לבדוק ולהעריך, ולמה.

לדברים במלואם

בתחילה פנו אליו בגלל בעיות חשמל נקודתיות: שקעים, מפסקים,

ותאורה בכיתות – ראיון עם אמנון אלוני משהם / טלי יצקוביץ

על המתנדב שבנה מודל התנדבות ייחודי

במסגרת ההתנדבות, אמנון משתלב בעבודת הנגרייה: עוזר לילדים להדביק, לצבוע, לחתוך, לפתוח בקבוקים, להתמודד עם סוגים של חומרים - דברים שלמבוגרים נראים פשוטים, אבל לילדי כיתות א’–ב’ הם עולם ומלואו. "הקשר עם הילדים נבנה בהדרגה, כמעט בלי תכנון. בהתחלה הם רק הסתכלו, שאלו ‘מה אתה עושה?’ ו‘איך קוראים לך?’, ואז זה הפך ל’אמנון, תעזור לי רגע’", הוא מחייך ומוסיף: “בלי ששמתי לב, נהייתי חלק מהרהיטים בלובי". הרגעים הקטנים, הם אלה שנחרטים בו במיוחד. “כשילד מצליח לעשות משהו בעצמו, או כשמישהו אומר לך: ‘זה לא היה קורה בלי העזרה שלך’, זה שווה הכול.”

לכתבה המלאה

עמי דקלו מבאר שבע מספר

במסגרת התנדבות שלי בבית הספר "עתיד" במחנה נתן בבאר-שבע, ארגנתי לתלמידי כיתות יא' – יב', ביקור במפעל "רובוטיכאן" באזור התעשיה של עומר. המפעל עוסק ביצור רחפנים למטרות שונות, וניתן לראות בו שלבים שונים של תכנון ויצור בתחום. התלמידים קיבלו הסברים, שאלו שאלות ועשו סיור מקיף במפעל.

כשהגעתי לבית הספר לאחר הביקור, פנה אלי אחד מהתלמידים שהשתתף בביקור והתעניין בדברים שאני עושה במפעל. כמובן שהסברתי לו על החלק שלי בתחום התוכן המכני, ואז הוא פנה אלי בשאלה מרגשת מאד:  "האם גם אני יכול להגיע לעשות כאלה דברים? האם אתה חושב שאני יכול להגיע לתפקיד כזה?". זו הייתה הזדמנות פז מבחינתי לשוחח עם נער בגילו על מוטיבציה, סימון מטרה וההשקעה הנדרשת להשגת יעדים.  הוספתי, כי אני נמצא פה כדי לסייע ולתמוך בו ובדרך שיבחר ללכת בה.

התרנגול - שילוב של רחפן ורובוט מתגלגל - מוצר של רובוטיכאן

לבנות את הנפש" – רבקה מנדלוביץ-דרור, מנוף הגליל, מספרת סיפורים בביה"ס היסודי חב"ד בנות / רחלי פוקס משקובסקי

...היא בוחרת סיפורים מתוך ספרות הילדים, במיוחד כאלה שמסייעים 'לבנות את הנפש' – מוסיפים ביטחון, מראים התמודדות עם פחדים, מעלים חיוך וצחוק. "אני משלבת יוגה צחוק, שלמדתי לאחר הפרישה מהעבודה", היא אומרת.

לפעמים היא חוזרת שוב על אותו הסיפור בפעם הבאה שהיא מגיעה לכיתה. המטרות הן לפתח את יכולת ההקשבה של הילדות ולהרחיב את אוצר המלים.

אני שואלת, האם בבי"ס כזה מותר לה לספר כל דבר. "מותר לספר גם על בנים. המורה אמרה לי להשתדל להימנע מאזכור של בעלי חיים שנחשבים לא כשרים, אבל היא לא מקפידה". רבקה הייתה רוצה לעשות עם הבנות גם תיאטרון, אבל כרגע אין לה סיוע לכך...

לכתבה המלאה

ספריית "האחו  הפורח"/ אילנה סלומון

מהו האחו הפורח ומה עושה שם טליה ירוסלבסקי מבאר יעקב?

"האחו הוא כמו נס, שנולד והתפתח בזכות מתנדבים שחיפשו מיזם של עשייה לטובת השכונה. "החלטנו לטפח את חלקת הבר, שהייתה מכוסה בעשבים שוטים ובגרוטאות. עשינו הכל במו ידינו. עקרנו צמחי יבלית, ואני למשל", מספרת טליה ירוסלבסקי, "סימנתי שבילי הליכה באמצעות תיחום השבילים על ידי אבני מדרכות שנשאתי במו ידיי. חשתי גאווה בהקמת האחו , כמו יצירת יש מאין". ואז הוצמדה לאחו ספרייה הפתוחה  לקהל הרחב  24 שעות ביממה ללא צורך ברישום מוקדם". טליה, מתנדבת 'ידיד לחינוך' קבלה על עצמה לנהל את הספרייה שהחלה כספרייה למבוגרים. "אחר כך הוספנו לספרייה מדור לפעוטות, שנקרא: 'ספריית גמד האחו'". 

ליד הספרייה יש ספסלים למבוגרים, כסאות קטנים ושולחן לילדים, הנהנים להקשיב לסיפורים, אותם מספרים להם הוריהם, וגם נהנים ממראה שלל פרחי הבר הארצישראליים, המופיעים סביבם בכל  יופיים...

לכתבה המלאה

ספריית "גמד האחו"

תוספי תזונה תם ולא נישלם / נחום נוימן

כתבה שביעית ואחרונה בסידרה 

כשהתפרסמה הכתבה הראשונה באוגוסט 2025, לא ידעתי כמה כתבות אכתוב בנושא, וממש לא הייתי בטוח מה בדיוק אני עומד לכתוב. בכל מקרה לא שערתי שאכתוב 7 כתבות, אבל נדמה לי שכדאי שאעצור לפני שאני מתחיל לשעמם אתכם

...ממי לקנות תוספי תזונה?

תוסף תזונה הנמכר בישראל חייב באישור של משרד הבריאות. אם המוצר מיוצר בארץ נדרש גם אישור של מפעל מאושר (תקן  G.M.P), המבטיח שהמפעל עומד בסטנדרטים של מפעל מזון לשמירה על הניקיון בתהליך היצור, כמו גם בקרה הדוקה על הרכיבים שנכנסים למוצר, כדי למנוע כניסת זיהומים ורעלים דוגמת שיירי מתכות כבדות.

תוספים המיוצרים בארה"ב, נדרשים לאישור של רשות המזון והתרופות F.D.A .          במקרים רבים קשה לדעת, היכן המוצר מיוצר. ניתן להזמין ביבוא אישי תוספים מהרבה מאד אתרים במחירים נמוכים בהרבה מאילו הנמכרים בארץ. איני  אומר שמוצרים המיוצרים לדוגמא במזרח הרחוק אינם טובים, גם לא ניתן להבטיח שמוצר הנרכש בארץ או באירופה לא הגיע לדוגמה מאינדונזיה.(סתם דוגמא), אך מציע להיות זהירים, כך לפחות אני נוהג מאחר ומדובר במוצר שאנחנו מכניסים לגופנו. לא דומה אכילת תוסף מזיק שאנו בולעים, לקניה של חולצת טישירט במחיר זול מספק אנונימי, שהתכווצה למחצית גודלה אחרי כביסה ראשונה...

לדברים במלואם

במשבצת הבאה יופיעו מעתה לסירוגין, "פינת האמן" של ירמי, שאותה אתם כבר מכירים, ופינה חדשה בשם "שעת סיפור", ובה המלצתה של רחלי על ספר ילדים, שהתנסתה בו עם הילדים וגם שמעה את תגובותיהם

 פינת האמן / ירמי לז'ה

מגריט וחידת תפוחי העץ 

רנה מגריט 1898 – 1967 הוא צייר סוריאליסט יליד בלגיה, אשר נמנה עם קבוצת אמנים שהקימה בצרפת בשנות ה 20 תנועת אוונגרד: סוריאליזם. בתנועה אמנים ידועים, כמו סלבדור דאלי, מקס ארנסט, חואן מירו, ופרידה קאלו. אומנותם התאפיינה בחיבורים לא צפויים, דימויים חלומיים, פנטזיה וערעור על המוסכמות החברתיות והאומנותיות.

ציוריו של מגריט מלאים באירוניה, הומור והרבה פילוסופיה. הוא מבקש מן הצופה להתבונן וליהנות, אך גם לשאול שאלות.

מגריט משתמש באלמנט ההפתעה וההגזמה. באחד מציוריו הוא מכניס, למשל, תפוח ענק לחדר. ככלל מרבה מגריט להשתמש במוטיב התפוח. הוא מבקש מהצופה לחשוב מחוץ לקופסא. הטכניקה שלו ריאליסטית וגורמת לנו בלבול מן הצירופים הבלתי שגרתיים.

בציורו המפורסם: בן האדם, מופיעה דמות חזיתית של גבר מעונב, לובש מעיל חורף ארוך, מגבעת שחורה לראשו, ותפוח עץ גדול מסתיר את פניו.

מגריט טוען, שההסתרה מעוררת סקרנות. תפוח הוא סמל הפיתוי, וגם הידע האסור- החוכמה.

מגריט בוחר להסתיר דווקא את פניו של האדם, שהם מפתח לפיענוח נפשו ואופיו, ומשאיר אתנו ספקנים, מי הוא האדם שתפוח מסתיר את פניו.

               החידות של אילן בן ארי מאשקלון                                 

                                    החידה

איך אפשר משמונה פעמים שמונה לבנות תרגיל              חיבור, שהתוצאה שלו היא 1000 ?

לפתרון לחץ כאן

מדי חודש שולח לנו אילן חידה מתמטית או חידת הגיון.  בחידות מסוג זה מאתגר אילן את תלמידיו במסגרת כותרתו: "ללמד מתמטיקה קצת אחרת".

הקוראים מוזמנים לפתור, ולנסות  את החידות יחד עם התלמידים.

אחרי שתנסו לפתור, לחצו על הקישור לחידה ותראו את הפתרון והסברו. 

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il 

הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת

כותרת עליונה (header)  איור וייעוץ גראפי: ירמי לז'ה

מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם, דב שורש, חני סגל וברוך היבנר

כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"