המידעון הזה יוצא מוקדם מהרגיל, לקראת יום העצמאות. רובו אכן מתייחס ליום חשוב זה בחיי האומה שלנו. ★ הוא מתחיל כמה שנים קודם לכן עם סיפור הישרדות, אחד מיני רבים, מתקופת השואה, כשלא הייתה לנו מדינה, ולא היה לאן לברוח - כתבתה של רחלי ★ מכאן אנחנו עוברים לראשית המדינה עם זיכרונותיה של הניה ממערכת החינוך, כפי שהתנהלה אז ★ שני סיפורים מופלאים משנות השישים של המאה הקודמת מתייחסים האחד למטוס שניבנה על ידי התעשייה האווירית - העתקה מהמיראז' הצרפתי בתקופת האמברגו שהטילה צרפת על ישראל - סיפור ממקור ראשון של המתנדב שלנו, דורון, והשני מופיע ככתבה של רני על אחד מטייסי חיל האויר המהוללים, צחי מור שגם הוא כיום מתנדב שלנו ★ לא פחות חשובה היא כתבתו של זאביק, המופיעה בראשית מידעון זה, על יום העצמאות כהזדמנות לחשבון נפש לאומי וחברתי ★ פינת האמן של ירמי נוגעת בחלק התרבותי של החברה הישראלית, ובה דברים על שמואל כץ, הצייר והמעצב הגראפי שהירבה לצייר את הארץ החל מראשית דרכה ★ ולבסוף, תוכלו לקרוא גם את הכתבה של גדעון - כתבה שנייה בסידרה על ה AI , איך בוחרים את הכלי הנכון ואיך כדאי לדבר איתו ★ לסיום, חידה נוספת במדור החידות שאתם מרבים להיכנס אליו - החידה של אילן.
|
|
|
"אוי, אמא'לה שלי" / רחלי פוקס משקובסקי
רבקה מנדלוביץ דרור מנוף הגליל מספרת
|
|
|
משמאל, פרידה ולידה אחותה התאומה |
| ...הם הלכו ברגל ביערות. לחלק מהשכנים היו עגלות, שנסעו בהן. בטרם יצאו מהבית, אביה של פרידה חילק תפקידים לבני המשפחה. עליה הוטל לקחת מאלבומי
המשפחה מספר תמונות. היא החביאה אותן בין הבגדים, וארבע מהן שרדו את שנות הנדודים והגיעו איתה לארץ. בדרך הארוכה אכלו תפוחי אדמה וכרוב שמצאו בשדות, ושתו את מי הגשם. המגורשים עזרו זה לזה. סבתה לא עמדה בקושי, ונפטרה בדרך. החיילים לא הירשו להם להיפרד, ואף לא לקבור אותה כראוי, והמשפחה נאלצה להמשיך בדרכה... מפעם לפעם הייתה אמא שלי נאנחת, ואומרת "אוי, אמאלה שלי..." כילדה לא כל כך הבנתי, למה היא אומרת את זה. אבא שלי תמיד היה אומר: "לאמא צריך לתת, לאמא מגיע, לאמא אין משפחה". גם את זה לא כל כך הבנתי....
לכתבה המלאה |
|
|
יום העצמאות – הזדמנות לחשבון נפש לאומי וחינוכי / זאביק שני
מהם הערכים בהם אנו מחזיקים היום? מה עושים כדי לשמר את הראוי לשימור? האם יש לנו, המתנדבים, תפקיד בכל אלה? |
|
|
מאז ועד היום השיגה המדינה והחברה הישראלית הישגים מפוארים ועברה גם משברים לא קלים. מעולם לא עצרה כדי להביט לאחור ולצפות הרחק קדימה לעבר האופק, ולומר: "זה הכיוון, ולשם עלינו לשים פעמינו". מבין כל חגי ישראל יש רק יום אחד הנועד לחשבון נפש וזהו יום הכיפורים. אלא שזה יום של חשבון אישי בין אדם לקונו ובינו לבין חברו. אין לנו יום לחשבון נפש לאומי. זה למעלה משנתיים וחצי, מדינת ישראל נמצאת במערבולות שנוגעות בהרבה מתחומי חיינו כחברה. לדעתי, יום העצמאות הוא היום המתאים לחשבון נפש לאומי. לא פוליטי. לאומי. מעין התרפקות של איפה היינו פעם, מה איבדנו או הפסדנו במהלך השנים, ומה עלינו לעשות כדי לשמר את הראוי לשימור. לדברים במלואם |
|
|
בתי הספר של ילדותי / הניה קמיר
מפית רקומה וידיים מאחורי הגב | |
|
בית הספר הראשון בו למדתי, היה בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סולד. היה זה בשנות החמישים המוקדמות. גרתי בצריף על שפת הים, קרוב לנמל תל אביב, חוף שידוע היום כ"חוף מציצים".
שלוש שנים ביליתי בבית הספר, שהיה כשמו, "לדוגמא": ידיים מאחורי הגב, מצביעים עם מרפק על השולחן, אוכלים מעל מפית רקומה, מתחילים לאכול רק אחרי שהמורה מברכת: "בתיאבון לכם ילדים", ואנחנו עונים במקהלה: "תודה רבה, יערב לך המורה". היה גם ביקור האחות בכל בוקר לבדיקת ציפורניים, אוזניים ושיער (כינים כמובן).
בשיעורי מוסיקה למדנו לחלל בחלילית. אפרים מרכוס היה המורה למוסיקה. היה לו אוסף של חליליות בגדלים שונים, והוא היה מנגן עליהן להנאתנו. השירים שלמדנו היו שירי ארץ ישראל הישנים והטובים...
לדברים במלואם |
| |
|
עצמאות בייצור - סיפורו המופלא של ה"נשר"
מאת: דורון סוסליק - לשעבר חבר הנהלת התעשייה האווירית ודובר החברה |
|
|
|
הכל החל ביום חורפי שחור ומעונן. שלושה ישראלים נוחתים בפאריס. בסודיות גמורה מוסעים אל שוימר, מנכ"ל ומייסד התעשיה האווירית, ועימו מהנדס צעיר, משה קרת, מומחה לענייני מטוסים, לאחד ממפעלי מרסל דאסו ליד פאריס. שם מייצרים את מטוס הקרב הצרפתי "מיראז". ברקע – הכרזת נשיא צרפת, שרל דה-גול (3 יוני 1967) על אמברגו יצוא נשק צרפתי לישראל...
לדברים במלואם |
|
|
צלי מור – המנטור המתנדב שטס גבוה / רני רוגל
הטייס בעל העבר המפואר הוא גם מתנדב משמעותי למען החברה וכיום גם ב'ידיד לחינוך' כמנטור בקבוצת ההקאתונים של העמותה | |
|
צלי סיים קורס טיס בנובמבר 1967 כטייס קרב. בתקופת מלחמת ההתשה הדריך בקורס טייס, כשבמקביל ביצע כ 100 גיחות מבצעיות בטייסת 109 ברמת דוד. לאחר סיום תקופת ההדרכה עבר לטוס בטייסת קורנס (פנטום). במהלך השנים ביצע 180 גיחות מבצעיות, מתוכן 35 גיחות במלחמת יום כיפור. בצבא התקדם לתפקידי מטה ובהמשך הושאל ליחידה למחקר ופיתוח של משרד הביטחון. עשה מילואים עד גיל 67 כמדריך טיסה בבית הספר לטיסה של חיל האויר בחצרים... היכן התנדב במלחמת 7 באוקטובר ומאוחר יותר, תוכלו לקרוא בהמשך. וכך גם על מה שהוא עושה כיום ב'ידיד לחינוך'. לכתבה המלאה |
| |
| AI – איך בוחרים את הכלי הנכון ואיך "מדברים" איתו נכון?
כתבה שנייה בסידרת הכתבות על הבינה המלאכותית והשימוש בה באופן אישי ועם התלמידים
מאת: גדעון קוך |
|
|
...תקשורת אפקטיבית
חשיבות האנגלית: למרות שהמנועים תומכים בעברית מצויינת, ה"מוח" שלהם אומן בעיקר באנגלית. אם יש לכם שאלה מורכבת, מומלץ לשאול באנגלית, להיעזר ב-Google Translate , ולבקש את התשובה בעברית. הדיוק ישתפר פלאים.
הדגשה באמצעות UPPERCASE: אם רוצים להדגיש מילה או הוראה חשובה בשאלה למנוע, אפשר לכתוב אותה באנגלית באותיות גדולות (CAPS LOCK). לדוגמה: אם רוצים שהתשובה תהיה בעברית בלבד, אפשר לכתוב: ANSWER IN HEBREW ONLY. המנוע מפרש אותיות גדולות כהוראה בעדיפות גבוהה יותר, וזאת דרך יעילה להבטיח שהמנוע יקפיד על הנקודות החשובות לכם.
האם "תודה" באמת עוזרת? באופן מפתיע – כן! מחקרים מראים שפנייה מנומסת והבעת הערכה גורמות למודלים להפיק תוצאות איכותיות ומפורטות יותר. זה אמנם נשמע מוזר למכונה, אבל ככה הן תוכנתו – לחקות אינטראקציה אנושית חיובית. לדברים במלואם |
| |
|
במשבצת הבאה מופיעות לסירוגין, "פינת האמן" של ירמי, ופינה חדשה בשם "שעת סיפור", ובה המלצתה של רחלי על ספר ילדים, שהתנסתה בו עם הילדים וגם שמעה את תגובותיהם |
|
|
שמואל כץ - צייר ומעצב גראפי |
|
|
לקראת יום העצמאות ה78 למדינה, אספר הפעם על שמואל כץ מראשוני הציירים בא"י, שהרבה לצייר אותה מראשית דרכה.
שמואל כץ 1926 – 2010 נולד בוינה אוסטריה, אך נאלץ עקב תלאות המלחמה לנדוד עם משפחתו לבודפשט הונגריה. שם הצטרף לתנועת "הנוער הציוני", ושם גם הכיר את שרגא ווייל שלימד אותו גרפיקה שימושית.
ב-1946 ניסה להעפיל לא"י, אך נתפס והוחזק בידי הבריטים במחנה מעצר בקפריסין. רק ב-1947 הצליח לעלות לארץ והיה בין מייסדי קיבוץ "געתון" שם חי כל חיו.
כץ התגלה כאמן ומאייר מוכשר, ואייר בעיתונים: "במחנה", "דבר השבוע" ו"על המשמר". איוריו עסקו בהתיישבות העובדת, בהווי חיילי צה"ל, במעברות ודימויים מהישוב הערבי. סגנון עבודתו של כץ מזכיר את ה"ריאליזם החברתי" שהיה אופייני לציירים מן הקיבוץ הארצי...
לדברים במלואם |
|
|
החידות של אילן בן ארי מאשקלון
|
|
|
| מדי חודש שולח לנו אילן חידה מתמטית או חידת הגיון. בחידות מסוג זה מאתגר אילן את תלמידיו במסגרת כותרתו: "ללמד מתמטיקה קצת אחרת". הקוראים מוזמנים לפתור, ולנסות את החידות יחד עם התלמידים.
אחרי שתנסו לפתור, לחצו על הקישור לחידה ותראו את הפתרון והסברו.
לפתרון החידה |
|
|
כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת כותרת עליונה (header) איור וייעוץ גראפי: ירמי לז'ה מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם, דב שורש, חני סגל וברוך היבנר כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך" |
|
|
|
.jpg)
