זיכרונות מהשואה - על גרוש מהבית, על דובי וגם על מייזלה

"תעזבי את הדובי, קחי במקומו עוד כר, את זה בטח נצטרך"  / שושנה רשף

...ואותי הלבישה אמא שמלה ועליה עוד שמלה ואולי אפילו עוד אחת שלישית, שהייתה קצת יותר גדולה ופחות צמודה. יכול להיות שאותה שמלה שלישית הייתה בכלל לא שלי, אלא של אחותי הגדולה? וגם מעיל, כמובן, לא חסכה ממני  אמא והלבישה אותו עלי על כל השמלות. בקיצור, הייתי לבושה בכל מה שרק אפשר היה להעמיס על גופי הקטן ורק שלא יכלל בתוך חמישים הק"ג הארוזים, שמותר היה לקחת איתנו. אין שום ספק שכך היה גם גורלה של אחותי, שהייתה גדולה וחכמה ממני, מה שנקרא בוגרת, שהרי היא תהיה עוד מעט בת שמונה.

...ואז בכיתי, ביקשתי, התחננתי על הדובי - הדובי שהיה החבר הכי יקר לי, אותו קיבלתי במתנה מהדוד האהוב שלי, כשהגיע לביקור מפלשתינה. "את הדובי, את הדובי, אמא" דרשתי בתוקף וחיבקתי אותו עוד יותר חזק ובכל כוחי. ואמא, שתמיד ידעה  מה חשוב ומה נחוץ, ובוודאי ברגעים כאלה, רק אמרה ובקול כנראה די משכנע, "תעזבי את הדובי, קחי במקומו עוד כר, את זה בטח נצטרך", ואני השתכנעתי.

לסיפור המלא של שושנה

מעשה במייז'לה (עכבר קטן -ביידיש) / חנה הופר

...כשנכדי הבכור ביקר במוזיאון השואה בוורשה, הוא התקשר אלי בהתרגשות גדולה וסיפר, שהגיע לוויטרינה, המוגנת בזכוכית. בויטרינה היה שלט: "משחקי-ילדים בשואה". מה רבה הייתה ההפתעה, כשמצא שם את המייז'לה של סבא.                  כך הבינו נכדינו, שסבא היה שורד שואה. הוא לא רצה שיידעו, ולא סיפר על השואה לא לילדינו ולא לנכדינו. "אני רוצה, אמר, "שהם יגדלו שמחים ומאושרים". 

לדברים במלואם

סיפורים על ההעפלה ומלחמת העצמאות

עליתי מקפריסין לארץ כתינוקת ב"אוניית התינוקות" / חנה שלם

אני, חנה'לה הקטנה, נולדתי בניקוסיה שבקפריסין. הוריי, אמא שרה ואבא שלמה, הגיעו מהשואה למרסיי בצרפת, שם עלו על ספינת  מעפילים רעועה, שנקראה "לנגב", לכיוון ארץ ישראל. אמא הייתה בהריון בתקווה ללדת בארץ האבות, אלא שהסיפור השתבש. האונייה "לנגב", שהגיעה לחופי הארץ, נתפסה על ידי הצי הבריטי בקרבת קיסריה - אתר ההורדה המתוכנן. התנהל קרב התנגדות על האונייה. בקרב נהרג אחד האנשים ואחדים נפצעו. הבריטים העלו את המעפילים לספינה אחרת ששטה לכיוון  נמל פמגוסטה שקפריסין, שם הם גרו באוהלים מאובקים, חסרי אמצעי חימום או קירור. המגורים היו צפופים ביותר ונעדרי פרטיות. הריהוט היחיד בהם היה מיטות, אשר שימשו גם כיסא, שולחן ומחסן. הם השתדלו לקיים אורח חיים יהודי.

בהגיע יום הלידה, אמא הובלה במשאית לבית  החולים האנגלי בניקוסיה. היא טופלה על ידי אחיות, שחלקן הגיע מהארץ. הלידה הייתה קשה מאוד. הורי, ועכשיו גם אני, התינוקת, הוחזרנו למחנות המעפילים בחוף המזרחי של קפריסין.  ב -29 בנובמבר, יום הכרת האו"ם במדינת ישראל, עלינו ארצה ב"אוניית התינוקות".

912 מבוגרים היו על האונייה, 42 ילדים התלוו אליהם ועוד 609 תינוקות, שהונחו באמבטיות פח קטנות, אשר שימשו בדרך כלל לכביסה, לרחצה, לקירור משקאות ואף ככלי קיבול לאוכל. על חלקן הופיעו הכיתובים המקוריים באנגלית - קפה, תפוחי אדמה, אורז. חלק מההורים רשמו על הפח את שמו של תינוקם.

העבירו אותנו למחנה אוהלים בפרדס חנה. התנאים היו קשים, אבל ההרגשה שאנחנו בארץ, חיפתה על הכל.

לסיפור של אוניית התינוקות: https://www.israelhayom.co.il/article/271355

אחת המשפחות מ"אוניית התינוקות" - "ישראל היום" 12.4.2015

אתי דוידוביץ' מספרת על שני הדודים שלה - האחים פוזננסקי שנפלו במלחמת העצמאות / יפה חכמון

אתי דוידוביץ', מתנדבת ב'ידיד לחינוך' וחברה טובה, סיפרה לי באחת הפגישות שלנו, כי משפחתה איבדה שניים מבניה במלחמת העצמאות (הנופלים היו שניים מדודיה -אחי אביה). יצחק פוזננסקי נהרג בקרב בית קשת שנערך ב-16 במרץ 1948 (ה' אדר תש"ח ), ובו נהרגו שבעה לוחמים יהודים, חברי קיבוץ בית קשת, בקרב עם לוחמים ערבים על השליטה באזור.  בקרב זה נהרג גם עלי, בנו של נשיא המדינה דאז, יצחק בן צבי. כשאמר סבא אברהם, אביו של יצחק את תפילת אל מלא רחמים מעל קבר בנו, לא ידע, כי כעבור חמישה שבועות מהרגע הנורא הזה בערב ליל הסדר, הוא יאבד במלחמה הזו גם את בנו הצעיר. חמישה שבועות אחריו בערב ליל הסדר נהרג גם אחיו של יצחק, חיים פוזננסקי, המוכר בכינויו פוזה, בקרב העקוב מדם בנבי סמואל בדרך לירושלים. פוזה שהיה מפקד בגדוד הרביעי בחטיבת הראל, כתב להוריו שהוא אפסנאי, על מנת שלא להדאיגם.

לכתבה המלאה

מדינה צעירה - השנים שאחר כך

כרזות עם חיוך מאוסף הכרזות שעיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר / דורון סוסליק

"כל פרוטה למען תוצרת הארץ" משנת  1947 מעודדת את הייצור התעשייתי המקומי המתפתח במדינה הצעירה

"לשון אחת, עם אחד – הירשם ללימודי העברית   למענך ולמען ילדיך" (כרזה של משרד החינוך והתרבות 1950 – 1960)

"למגר אויב, להציב גבול" – מלווה מלחמה, משרד האוצר 1948. כחלק ממימון המלחמה דאז נתבקשו האזרחים לרכוש את איגרות המלווה.

"הסירו את שמות הניכר מקרבכם, יבחר לו כל אחד בישראל שם עברי מקורי"

(המשפט הופיע בעיתון "דבר" בשנת 1937) / שרה ברנשטיין

כל הסיפורים המופיעים בכתבה הם של מתנדבי 'ידיד לחינוך'

...דוד בן גוריון היה אחד הדוחפים המרכזיים של מדיניות עיברות השמות. בין הסיבות העיקריות לכך היה אידיאל עידוד השימוש בשפה העברית, השאיפה ליצור כור היתוך בין כל העדות והקבוצות שהגיעו לארץ, שיקולים יצוגיים בעולם ועוד. 

...עודד פרירה ממודיעין מספר: "ההכרזה על מדינת ישראל הייתה בדיוק כשעלתה אימי לארץ כמעפילה באמצע הדרך", מספר עודד.  "שמה המקורי היה  אלי פרדונר. כשהגיעה כעולה ל"שער עלייה" בחיפה, חייבו אותה לשנות את שמה לשם עברי - אלי זה שם של בן אמרו לה, והיא הסכימה לשנות לשם אסתר שולמית - אסתר הזכיר לה את שם אמא שלה, ושולמית את שם אביה. כשנתבקשה לעברת גם את שם המשפחה היא התנגדה בתוקף ואמרה: לא עברתי את השואה, כדי שישנו לי את שם המשפחה וישמידו כל זכר ממשפחתי, שהושמדה כולה חוץ ממני ומאחותי..."

לכתבה המלאה

כמו יציאת מצרים / רחלי פוקס משקובסקי

זאב (זאביק) שני מרחובות השתתף בהעלאת יהודים מאתיופיה במבצע משה, ושלמה עמיר מגדרה השתתף במבצע שלמה

לפעמים החיים מזמנים לנו חוויות גדולות מהחיים. כך קרה לשני מתנדבים בעמותה בהיותם אנשים צעירים. זאב (זאביק) שני מרחובות השתתף בהעלאת יהודים מאתיופיה במבצע משה, ושלמה עמיר מגדרה השתתף במבצע שלמה, בפיקודו של אמנון ליפקין שחק והתקיים במשך יומיים, ה- 24 וה- 25 במאי שנת 1991, שבמהלכם חולצו 14.310 יהודי אתיופיה או כפי שנקראו "ביתא ישראל". "שרתתי אז בצבא קבע ביחידת החילוץ 669", מספר שלמה. "תפקיד היחידה היה לצוות את אנשי הרפואה המתאימים למטוסים, כי בארץ לא ידעו מהו מצבם הבריאותי של העולים לאשורו. במשך 36 שעות התקיימו כ- 30 טיסות בין ישראל לאדיס אבבה במטוסי חיל האוויר, מטוסי אל על ומטוס אחד של חברת התעופה האתיופית..."

זאביק שני שפעל במבצע משה, פעל מאחורי הקלעים, ובכלל לא ידע, שהוא משתתף במבצע. "בשנת 1983 שרתתי כראש מדור בלהק מודיעין של חיל האויר, כשבאחריותי מערך הגילוי והעקיבה של מכ"מי האויב", מספר זאביק, "כי הכל היה ממודר..."

לכתבה המלאה

מבצע משה - במטוס. צילום הסוכנות היהודית לארץ ישראל

 שלמה עמיר עם משפחה שזכתה להיות במחלקה הראשונה

הפינות הקבועות שלנו

פינת האמן / ירמי לז'ה

בנוסף לפינת החידות המתמטיות, פתחנו פינה חדשה, אשר תביא מדי פעם סיפורים קצרים על חיי אמנים ויצירות

והפעם: סיפור על הקריקטוריסט דודו גבע

האמן דודו גבע איש מוכשר ומבריק, קריקטוריסט, אמן קומיקס, עיתונאי, ואף הוציא שלל ספרים מאויירים מלאי הומור וביקורת על הממסד והבירוקרטיה המסורבלת. הקו היצירתי שלו בא לידי ביטוי דרך הדמויות שהמציא: יוסף הפקיד,והברווז. דודו גבע הלך לעולמו ב-2005

הסיפור המצורף הוא קטע מתוך מאמר על האמן דודו גבע שכתבה יעל אינגל במדור "הספרנים" של הספרייה הלאומית ב-2023.

בילדותו היה גבע אספן נלהב של הקדשות וחתימות של אנשים מפורסמים, והבין את השמחה שאפשר להפיק מקבלת מילים אישיות חמות מאדם נערץ. כשלמד בגימנסיה בירושלים שהייתה צמודה למשרד ראש הממשלה, היו הוא ושאר ילדי הגימנסיה "צדים" את חתימותיהם של כל השרים שיצאו מהמשרד אחרי ישיבה עם בן גוריון. כל אחד רצה להשיג כמה שיותר חתימות "שוות", אבל החתימה הנדירה ביותר הייתה זו של ראש הממשלה עצמו. בן גוריון היה סרבן חתימות ידוע, והיה מפנה את הילדים הנלהבים לקבל דף של תמונתו עם חתימתו המודפסת מלשכתו. אבל גבע הילד לא וויתר...

לסיפור במלואו

 החידות של אילן בן ארי מאשקלון 

מדי חודש שולח לנו אילן חידה מתמטית או חידת הגיון.  בחידות מסוג זה מאתגר אילן את תלמידיו במסגרת כותרתו:

"ללמד מתמטיקה קצת אחרת".

הקוראים מוזמנים לפתור, ולנסות  את החידות יחד עם התלמידים.

אחרי שתנסו לפתור, לחצו על הקישור לחידה ותראו את הפתרון והסברו.                                        

חידת התאריך

בעיני תאריך יום העצמאות הוא אולי התאריך החשוב ביותר בלוח העברי. לכן החלטתי לשתף אתכם בחידה איתה אני

מתחיל כל שעור.

בבית הספר בו אני מתנדב אני מעביר חוג חשיבה לילדים בכיתות ה-ו תחת השם: 'יש לי חשבון איתך'. בשיעור אנחנו עוסקים בצורך לחשוב, והכל דרך חידות מתמטיות. מתברר שבעזרת המספרים 2,3,4,5 אפשר לבנות תרגילים שהתוצאה בהן היא אחד המספרים מ 1 עד 31, לכן, השיעור מתחיל בבניית תרגיל לתאריך של  אותו יום.  בבניית התרגיל מותר לשנות את סדר המספרים אך להשתמש בספרה מסוימת רק פעם אחת. 

לדוגמא:  1 = (5-4)*(3-2).

בהצלחה בבניית התרגילים.

נ.ב. לכל מספר אפשר לבנות יותר מתרגיל אחד. כמובן, ניצלתי זאת תוך לימוד פעולות נוספות כמו חזקה שורש ועצרת.

לפתרון החידה

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il 

הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת

כותרת עליונה (header)  איור וייעוץ גראפי: ירמי לז'ה

מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש

כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"