אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ כאן
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9F%2061.jpg
במידעון 61 מופיעים הרבה סיפורי התנדבות, המסופרים באופן ישיר ועקיף. לעיתים מתמקדים הסיפורים ישירות במתנדב או מתנדבת מסויימים: שוש מבאר שבע, שעובדת עם ילדים שברחו מהמלחמה באוקראינה, ויורם מאשדוד, העוסק בתחומים שונים במסגרת התנדבותו (בסרטון), לעיתים הם מופיעים בתוך סיפורים של כמה מתנדבים בכמה בתי ספר בישוב מסויים, ולעיתים בתוך מיזם בית ספרי אחד, שנוטלות בו חלק מתנדבות רבות, כמו מיזם הסבתות בביה"ס ויצמן בעכו - כולם מעניינים ומיוחדים ★
לראשונה אנו מביאים מאמר המביא ידע מחקרי רלוונטי מהארץ ומהעולם, מתוך הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך. הפעם, מחקר מארה"ב, המתאים לתקופה בה אנו נמצאים כעת: "מקומו של בית הספר בזמן חירום - קליטת תלמידים מפונים - מקרה בוחן מהוריקן קתרינה". בכוונתנו להביא מדי פעם מחקרים כאלה ואחרים, המתפרסמים על ידי לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך ★
נושא חינוכי אחר, המובא כאן, עוסק בלימודי השפה הערבית בבתי הספר היסודיים ובתיכונים - ראיונות עם משה, מתנדב העמותה בגבעתיים ושתי מורות לערבית בעיר ★ ולבסוף, עוד פרק בסדרת הכתבות של נחום בנושא התזונה - כתבה שהיתה צריכה להתפרסם בט"ו בשבט ובשל חשיבותה אנו מפרסמים אותה עכשיו למרות שחג זה כבר עבר.

נשמח לקבל מכם, מתנדבי "ידיד לחינוך", סיפורים, מחשבות ורשמים על רקע התקופה הזאת, ובכלל. שילחו לכתובת המייל המופיעה כאן בסוף הדברים האלה. 

כ
תובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com
 
עכו: מי שמע על "חדר סבתות"? ועל מתנדב בטניס שולחן שהוא שופט בינלאומי בתחום, והיה מאמן נבחרת ישראל שמעתם? / אילנה סלומון
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///9df2eff5c09443d29da37d82e1ac0f73.jpg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%98%20%D7%97%D7%93%D7%A8%20%D7%A1%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%AA.jpg
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///5d06ecdfed8343e9bc6dd1c08fdf31d1.jpg
תלמידים משחקים בחדר הסבתות. משמאל, ויולט לוזון מתנדבת בחדר הסבתות יחד עם תלמיד

"מי רוצה, רוצה לשמוע מעשה בגזר? זרע אותו בגן הירק סבא אליעזר..."

כששמעתי על סבתא מירי ועל עוד כעשר סבתות כמוה בביה"ס ויצמן שבעיר, תהיתי ביני לביני, מיהן, והיכן הן מספרות את הסיפורים? 
בעזרתה האדיבה של רכזת "ידיד לחינוך" בעכו, אסתר דה קסטרו, שנרתמה למשימה בכל רמ"ח אבריה, הוקם צוות של סבתות מתנדבות. לדברי אסתר, "הנשים האלה מאיישות את "חדר הסבתות", בו יש פינות שונות המיועדות לילדים, כמו למשל: פינת יצירה, משחקי קופסה, ספרי קריאה, חוברות יצירה, צבעים, שחמט ענק על הרצפה, פינת מחשב ועוד. חשוב לגייס סבתות מתנדבות נוספות", היא אומרת, "שבכוחן להעניק לילדים תחושת חום, המהולה באהבה". 
"לכל ילד יש כרטיסיה, אותה מנקבת הסבתא. לכל מורה יש הרשאה לשלוח ל"חדר הסבתות" חמישה ילדים לאורך היום. הסבתות מנהלות את החדר בהתנדבות כמובן. כל אחת נמצאת שם כשעתיים. בכל אחת משעות היום יש בחדר סבתא שמפנקת, מכינה לילדים כוס תה ומגישה להם עוגות ועוגיות. בית הספר דאג לממן את עמדת התה.
יש סבתות שיושבות ורוקמות עם הילדים, ואף מכינות עימם צמידים מחרוזים, יש בחדר שני מחשבים, והילדים צופים בסרטונים הקשורים בלמידה, או מאזינים לתסכיתים בנושאים מדעיים. יש גם פינות עבודה שונות: מגזינים של הירחון "עיניים", שהילדים קוראים בהם, אחרים צובעים ומציירים. לוח השחמט הענק המוצב על הרצפה, מאתגר את מוחם של שחקני השחמט, הנהנים מהמשחק המלכותי, שליחו לא נס עם חלוף העיתים".
סמדר, המנהלת, מספרת לי על עוד מיזם מיוחד בבית הספר, מיזם טניס השולחן. היא מספרת על ליובה יוסילבסקי, שהגיע לבית הספר וביקש להתנדב ללמד טניס שולחן. ליובה, מתנדב "ידיד לחינוך", הוא שופט בינלאומי בתחום, והיה מאמן נבחרת ישראל בטניס שולחן. שמו השני היה: "האיש שנולד עם מחבט ביד". "הרעיון קסם לי כל כך", אומרת סמדר...

 
סרטון: מה המיוחד ביורם שובל, מתנדב בבית הספר רימונים באשדוד? / עמנואל רונן
 "יורם נותן לי ביטחון עצמי, הרגשה שלא נורא אם טועים", שמעתי אומרים. 
נכחתי במפגשים של יורם עם התלמידים. שאלתי את עצמי, מה המיוחד בפתירת תרגילים על הלוח? מאוד בנאלי, אבל כנראה רב הנסתר על הגלוי.
חשתי בחוויית הלמידה במפגשים. ניכר היה הברק בעיניהם של התלמידים.
יורם לא רק מקנה ידע, הוא מלמד אותם לחשוב. הילדים מחייכים ומפרגנים - תופעה נדירה במחוזותינו.
יורם סיפר לי שפגש תלמידה שאמרה לו: "בזכותך אני מצליחה בחטיבה". ניכר עד כמה הילדים משוועים ליחס אישי ולאפשרות להיראות.

הנה הסרטון שצילמתי וערכתי. לחצו כאן, או על התמונה
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///1a69191ee87e4cf68d5288c8fb186c6c.jpg
 
"ידיד לחינוך" בעפולה – שלושה סיפורי התנדבות / רני רוגל
"הקשר עם הילדים בבית הספר נותן לי את הכוח", אומרת רבקה ויסמן, אם שכולה. "אני מרגישה חופשיה בכיתה, עוברת בין התלמידים ושואלת, אם הם רוצים עזרה – קודם כל הם בני אדם. ביום הזיכרון סיפרתי להם בשפה שלהם על בני".
"עם תלמידים צריך לעבוד לאורך זמן, לא ביום אחד. ככה נוצר קשר איתם והם מכבדים אותי". לאור ניסיונה העשיר עם ילדים, היא שמה לב לתופעות שונות אצל תלמידים, כמו ילד שנראה מאוד עייף, כי כנראה הוא הולך לישון מאוחר, או תלמיד שיצא איתה מהכיתה כדי לשחק בחוץ. הוא הרגיש ביטחון ודיבר על עצמו ועל מה שמטריד אותו...

יעל דרורי, שהיא גם זמרת בגבעטרון, מתנדבת בבית ספר "אלון יזרעאל" בעפולה. היא יצרה תוכנית ששמה, "מי ששר מאושר", הבנויה על פי תוכנית הלימודים לאורך השנה, כך שהשירים הנלמדים מתווכים עם נושאי הלמידה בשיעורי שפה או בשיעורים אחרים. "נעזרתי בתוכנית הלימודים של "שיר ליום", הכנתי מצגות של השירים שבחרתי והכנסתי למצגת מוזיקה. בשיעור אני משמיעה את השיר ומספרת על היוצרים. אנו מקיימים שיח על השיר ומבינים את תוכנו, מדברים על רגשות שעולים בעקבות הקצב והמילים, ועוד"...

בבית ספר יסודי בעפולה עלית, בו יש הרבה תלמידים יוצאי אתיופיה, תמך חנן עזריאלי במספר ילדים מבריקים שרצה כי ימשיכו ללמוד ולהצליח. זו השנה שלישית שחנן מלמד בבית ספר "גוונים", שם המנהלות היו מורות למדעים. "יש להן רקע טוב יותר במדעים מאשר בבתי ספר אחרים, ולי זה מצוין".
בבית ספר זה משתתף חנן ועוזר בפרויקטים שעושה ג'ני, המורה למדעים, עם התלמידים. הוא מרחיב מעבר לחומר הלימוד גם לדברים שהם רוצים לדעת, לדוגמה, איך נוצרו סלעים בעולם. "התחלתי מהמפץ הגדול, חומר ואנרגיה, וזה ריתק את התלמידים מעבר למה שמתחייב"...

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%97%D7%A0%D7%9F%20%D7%91%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%A2%D7%9D%20%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D.jpg
חנן עזריאלי בשעור
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///0afula%20yael%20drori.jpg
יעל דרורי - "מי ששר מאושר"
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///bd604ddab9ef4815bd4e3098fd12de9b.jpg
רבקה ויסמן ותלמידים
 

שוש פינטו מבאר שבע והתלמידים מאוקראינה, שברחו ממלחמה אחת והגיעו למלחמה אחרת / יפה חכמון
"ביה"ס 'נאות לון' בו אני מתנדבת, הוא בית ספר קולט עליה", מספרת שוש. "כששמעתי שבעיצומה של המלחמה באוקראינה, הגיעו לבאר שבע 22 משפחות מאוקראינה ועוד  2 משפחות מרוסיה - משפחות שנמלטו על מטלטליהן למדינת ישראל, ושילדיהן הגיעו אלינו לבית הספר, ניגשתי למנהלת והצעתי את עצמי כמורה ללשון. המנהלת הסבירה לי, שמדובר בכמות גדולה של תלמידים. 'אדע להסתדר', אמרתי ויצאתי לדרך. במפגש הראשון ריכזתי את כולם, כלומר את כל הילדים מהכיתות השונות כולל כיתת גן. ערכנו הכרות, אבל הילדים היו מפוחדים ומבולבלים. הם כבר הכירו את המחנכת, אבל לא הבינו מה אני עושה שם. אחד התלמידים, ד. ילד מתוק ויפה, אמר ברוסית: "שטו טי חוצ'ש?" (מה את רוצה). 'אני לא רוצה כלום', עניתי ברוסית, תירגע, הכל בסדר..."
... ההצלחות שהתלמידים חוו עם שוש, הגבירו אצלם את המוטיבציה. הם הגיעו מתוסכלים, מלאי חשש ותמהים, מה הם עושים עם אישה זרה, ועכשיו הם מגיעים מתוך רצון, וגומעים את החומר. הם גם למדו לסמוך, להעריך ולהאמין בה.  התלמידים יצאו מהקיפאון שהיו שרויים בו, משוחחים עמה, ואף משתפכים בפניה. "אחת הילדות סיפרה לי", אומרת שוש, שאימה אומרת כל הזמן שהיא רוצה לחזור לאוקראינה. מסתבר שכל משפחתם, הסבא והסבתא, בעלה ואחיה הגדול נשארו שם. הגברים לא הורשו לצאת, כדי שיוכלו לתרום למאמץ המלחמתי, כולל אחיה בן השמונה עשרה. הסבא והסבתא כמו אנשים רבים בגילם, בכלל לא רצו לחשוב על עזיבה. בגיל כזה כל שינוי מוביל לטלטלה. אני מלאה הזדהות עמם. על אף המצב הנורא באוקראינה, הגעגועים והדאגה למשפחות גוברים...". 
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%9C%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%20%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%90%D7%A8%20%D7%A9%D7%91%D7%A2.jpg
לומדים עברית עם שוש בשיטות מגוונות
 
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA%204.jpg

"תות" זה גם בערבית / רחלי פוקס משקובסקי
 משה צמחוביץ מ"ידיד לחינוך" בגבעתיים מסייע למורות איילת ורטהיים ושרית עסיס בלימוד השפה הערבית. תחום הדעת הזה סובל ממחסור במורים ומירידה במספר התלמידים המעוניינים בו. המורות עושות הכל על מנת למשוך אליו את התלמידים - על הוראת השפה "קרובת המשפחה"

"את יודעת ש'תות' אומרים גם בערבית?" כך קדמה את פני נועה גונן, תלמידת כתה ב' בביה"ס אוסישקין בכפר סבא. לא ידעתי כמובן. "אתם לומדים ערבית?", "כן! וגם ראס זה ראש, ג'אמל זה גמל ובאסל זה בצל. ממש דומה". "נכון, ואני יודעת ש'יום אסל, ויום באסל'...
המורה של נועה היא ערביה, שמה ראנה. כתה ב' מקבלת שיעור ערבית אחד בשבוע, ונועה אומרת לי, שהעברית והערבית הן שפות אחיות. כך אמרה המורה...

משה צמחוביץ, מ"ידיד לחינוך" בגבעתיים, מסייע לתלמידים בלימודי הערבית בשני בתי ספר. ביה"ס היסודי שמעוני, וביה"ס התיכון ע"ש שמעון בן צבי (שב"צ). 
"סביבנו חיים ערבים, לכן צריך להכיר את השפה", הוא אומר. "באמצעות השפה לומדים את התרבות, המנהגים והפולקלור. כך מכירים את העם החי לצידנו. לומדים מה חשוב לבני העם השני. השפה מקרבת. ההיכרות מפחיתה דמוניזציה... "

המורה איילת וורטהיים: "הוראת השפה הערבית מורכבת, מפני שהיא גם בשימוש האויב, בגלל מה שהיא מייצגת. אנחנו מדברים הרבה בכיתה על חשיבות הלימוד. הילדים שואלים, למה אנחנו לומדים ערבית, בעיקר בעקבות אירועים קשים. אני מספרת להם, שגם הילדים הערבים בארץ לומדים עברית, וגם ספרות עברית. השפה עצמה לא קשה. כללי הדקדוק הערבי והעברי דומים..." 

על הסיבות לירידה בביקוש ללמוד ערבית, אומרת המורה שרית עסיס: "יש כמה סיבות. צריך ללמוד כתב חדש לגמרי, ויש פער גדול בין השפה הדבורה לשפה הכתובה (הספרותית). זה יוצר קושי. צריך להשקיע, וכיום התלמידים מעדיפים להשקיע בתחומים שיניבו להם בעתיד תגמול חומרי. בנוסף, התלמידים רוצים לדעת לדבר ערבית, ולימוד הערבית הספרותית בלבד לא מאפשר את זה. אנחנו מכשירים אותם בעיקר לקרוא טקסטים. על מנת לשנות זאת, משרד החינוך החליט שתהיה גם בחינה בע"פ מול המחשב בערבית מדוברת. הבעיה היא שלא לימדנו ערבית מדוברת. גם "חוק הלאום "(חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי), שנתן הגדרות שונות לשפה העברית ולשפה הערבית, תרם את חלקו לירידה, לדעת המורה שרית, ואף גילויי קיצוניות וגזענות בחברה הישראלית..."

 
מתוך הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית, המביאה ידע מחקרי רלוונטי מהארץ ומהעולם בנושאי מדיניות חינוך, הנמצאים על סדר היום החינוכי הישראלי  
והפעם: ארה"ב - מקומו של בית הספר בזמן חירום - קליטת תלמידים מפונים  - מקרה בוחן מהוריקן קתרינה. למאמר לחצו על הקישור
                              https://madan.education/review-daily/359/
https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93%20%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A%20%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA.jpg
"בעקבות המלחמה פונו משפחות רבות מבתיהן. בתי ספר רבים קלטו באופן זמני תלמידים שפונו מבתיהם. לצד הקמת מרכזי הוראה זמניים, חלק מהתלמידים עברו קליטה זמנית או קבועה בבתי ספר חדשים, עקב הפינוי. בעקבות כך, עולה השאלה מהו תפקידו של בית הספר ובמיוחד מהו תפקידם של מורים ושל מבוגרים מיטיבים אחרים בתוך ההקשר הבית ספרי בסיוע להתמודדות מוצלחת של תלמידים הנקלטים בבית הספר בזמן ותוך כדי משבר אישי, משפחתי ולאומי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג לפניכם מאמר של בארט ועמיתיה, אשר בחן את התפקיד של בתי הספר ושל מורים בהתמודדות תלמידים מניו אורלינס שפונו מבתיהם בעקבות סופת ההוריקן קתרינה בשנת 2005. ממצאי המחקר הצביעו על כך שתלמידים שפנו לבקשת עזרה ממורים או ממנהלים, ושקיבלו מהם עזרה זו באופן שנתפס בעיניהם כמשביע רצון, הראו שיפור ניכר במדדים של רווחה נפשית וגופנית, לעומת תלמידים שלא פנו לקבלת עזרה או לעומת אלו שפנו, אך לא קיבלו עזרה משביעת רצון".
 
★ וגם משהו אחר ★


פירות מיובשים - טוב או לא? 
"הרמתי את הכפפה, גם אם ט"ו בשבט כבר עבר"

(כתבה שישית בסידרת הכתבות על תזונה)

מאת: נחום נוימן
איור: ירמי לז'ה

https://www.pulseem.co.il/pulseem/ClientImages/2225///%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A8%20%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA.jpg
תזכורת: הכותב גילה ענין גובר בתחום התזונה לאחר שנכדתו בת ה 7 התגלתה כחולה בסוכרת נעורים.
"אין לי הסמכה בתחום התזונה. כל שאני כותב בא לי מלימוד אוטו דידקטי, ולכן מה שמופיע כאן הוא בגדר מקום למחשבה. ברור שאנשים החולים במחלות כרוניות שונות, נדרשים להיוועץ לפני שינוי דיאטה מהותי בבעלי מקצוע".

...בתהליך היבוש הפירות מאבדים את מרבית המים שבהם, ומצטמקים עד כדי שביעית ממשקלם המקורי. ולכן למעשה, נכון לקרוא להם פירות מיובשים ולא יבשים.
כתוצאה מהייבוש ואובדן מים, ריכוז הסוכרים בפרי עולה מאד, טעמם נהיה עז, ובמקביל הם מאבדים גם את הויטמינים C ו B -שיש בהם.
לרבים מהפירות המיובשים דוגמת אננס ופאפאיה מוסיפים תוספים כגון, סוכר לבן לשיפור הטעם ולתוספת המשקל. לאחרים מוסיפים חומרי זיגוג וצבע שנותנים לפרי מראה מבריק. לרוב מדובר בחומר בשם E905 שנחשד כחומר מסרטן, העלול בכמויות גדולות לעודד סרטן הקיבה.
לרבים מהפירות מוסיפים גופרית דו חנקנית להארכת חיי המדף. תוסף זה עלול להפריע לאנשים עם אלרגיה נשימתית.
....האם הפירות המיובשים בריאים? הפירות המיובשים עתירים באשלגן, המסייע בהורדת לחץ הדם, ודלים בנתרן, שכידוע מעלה את לחץ הדם. הם עשירים בסיבים תזונתיים, המסייעים לפעולת המעיים ונותנים תחושת שובע. הם גם עשירים במגנזיום, המסייע להרגעת השרירים, וכן בברזל וסידן נוגדי חמצון.
במקביל, הפירות המיובשים מלאים בסוכר פירות, שאינו בריא יותר מסוכר לבן. יש בהם פי 5 קלוריות מאשר בפרי טרי באותו משקל...

 

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il/
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת
כותרת עליונה (header)  איור וייעוץ גראפי: ירמי לז'ה
מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"

הודעה זו נשלחה ל- על ידי office@yadidla.org.il
על מנת להסיר עצמך מרשימת תפוצה זו לחץ כאן
גם דיוור זה נשלח על ידי פולסים
Preview Campaign