"מי רוצה, רוצה לשמוע מעשה בגזר? זרע אותו בגן הירק סבא אליעזר..."
כששמעתי על סבתא מירי ועל עוד כעשר סבתות כמוה בביה"ס ויצמן שבעיר, תהיתי ביני לביני, מיהן, והיכן הן מספרות את הסיפורים?
בעזרתה האדיבה של רכזת "ידיד לחינוך" בעכו, אסתר דה קסטרו, שנרתמה למשימה בכל רמ"ח אבריה, הוקם צוות של סבתות מתנדבות. לדברי אסתר, "הנשים האלה מאיישות את "חדר הסבתות", בו יש פינות שונות המיועדות לילדים, כמו למשל: פינת יצירה, משחקי קופסה, ספרי קריאה, חוברות יצירה, צבעים, שחמט ענק על הרצפה, פינת מחשב ועוד. חשוב לגייס סבתות מתנדבות נוספות", היא אומרת, "שבכוחן להעניק לילדים תחושת חום, המהולה באהבה".
"לכל ילד יש כרטיסיה, אותה מנקבת הסבתא. לכל מורה יש הרשאה לשלוח ל"חדר הסבתות" חמישה ילדים לאורך היום. הסבתות מנהלות את החדר בהתנדבות כמובן. כל אחת נמצאת שם כשעתיים. בכל אחת משעות היום יש בחדר סבתא שמפנקת, מכינה לילדים כוס תה ומגישה להם עוגות ועוגיות. בית הספר דאג לממן את עמדת התה.
יש סבתות שיושבות ורוקמות עם הילדים, ואף מכינות עימם צמידים מחרוזים, יש בחדר שני מחשבים, והילדים צופים בסרטונים הקשורים בלמידה, או מאזינים לתסכיתים בנושאים מדעיים. יש גם פינות עבודה שונות: מגזינים של הירחון "עיניים", שהילדים קוראים בהם, אחרים צובעים ומציירים. לוח השחמט הענק המוצב על הרצפה, מאתגר את מוחם של שחקני השחמט, הנהנים מהמשחק המלכותי, שליחו לא נס עם חלוף העיתים".
סמדר, המנהלת, מספרת לי על עוד מיזם מיוחד בבית הספר, מיזם טניס השולחן. היא מספרת על ליובה יוסילבסקי, שהגיע לבית הספר וביקש להתנדב ללמד טניס שולחן. ליובה, מתנדב "ידיד לחינוך", הוא שופט בינלאומי בתחום, והיה מאמן נבחרת ישראל בטניס שולחן. שמו השני היה: "האיש שנולד עם מחבט ביד". "הרעיון קסם לי כל כך", אומרת סמדר...
