מה במידעון?

עם צאתו של מידעון זה, אנחנו שרויים בסוג של אי ודאות לגבי מצבה של המלחמה עם אירן, ומקווים לימים טובים יותר שיגיעו אלינו במהרה. 

בראש המידעון  התייחסותו של אורי פרג, מנכ"ל העמותה שלנו, למה שעובר עלינו כעת, ותחושות ראשונות מאד אישיות עם פרוץ המלחמה של אחת מחברות הצוות שלנו ★ החלטנו להקדיש שורות אחדות למתנדב - אריה ענבר מראשוני החברים בעמותה כבר 19 שנה, שהלך לעולמו לפני כשבועיים והיה דמות מרכזית מאד בעשייה בבאר שבע ובצוות התקשורת שלנו.    

רובו של המידעון עוסק מטבע הדברים בעשייה הכל כך יפה וחשובה של העמותה שלנו, בכתבות שהגיעו אלינו עוד לפני תחילת המלחמה, בלא שהספקנו בהרבה מאד מקומות לסיים את שנת הלימודים באופן חגיגי ★ בכל זאת הגיעה אלינו כתבה על פרידה מכירת תודה ומרגשת באחד מבתי הספר בטבעון ועוד סקירה המהווה מעין סיכום שנתי של עשייה במועצה האזורית גלבוע ובטבריה ★ על עשייה קצת אחרת והפעם בתחום האוריגאמי - קיפולי נייר, ותרומתה באופנים שונים לתלמידים, נקרא דרך פעילותו של מתנדב ממודיעין ★

על החינוך והעבודה בכיתות השילוב לבעלי צרכים מיוחדים נשמע ממתנדבת העוסקת בנושא כבר 41 שנה ★ ואיך אפשר בלי הטיול הגדול של כל איזור המרכז (ברוש),  שנחל השנה הצלחה מאין כמוה ★ חשוב לנו לציין שבפעם הראשונה מופיעה כאן כתבה של תלמיד כתה י' מנס ציונה על חוויות אישיות של חבריו, אותם ראיין, בצוות נבחרת הרובוטיקה בתחרות עולמית. שיתוף תלמידים יודעי כתיבה הנהנים מתרומתם של המתנדבים, הוא רעיון שהיינו רוצים לאמצו, אם ניתן. נשמח לשיתוף פעולה שלכם ★ ולבסוף, שני המדורים הקבועים שלנו - ירמי באמנות ואילן במתמטיקה.

נשמח לקבל מכם, מתנדבי "ידיד לחינוך", סיפורים, מחשבות ורשמים על רקע התקופה הזאת, ובכלל. שילחו לכתובת המייל המופיעה כאן בסוף הדברים האלה. 

כתובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com

אורי פרג, מנכ"ל 'ידיד לחינוך'

יְדִידוֹתַי וִידִידַי לחינוך.

מזה זמן רב, רב מדי, אנו נמצאים בעוד מערכה על קיומה של המדינה שלנו.
השלב הנוכחי - מלחמה נגד ראש הנחש – איראן, מזמן לנו אתגרים עימם לא התמודדנו עד כה.
העורף הישראלי הפך לחזית אלימה ומדממת וכל אחת ואחד מאיתנו מוצא עצמו מידי לילה ויום בשדה הקרב, גם אם הוא הממ"ד או המקלט.
ימים אלה הם מבחן נוסף, שלא רצינו בו, אבל הוא כאן, ליכולת עמידתנו, עוז רוחנו והיותנו חברה חזקה, מאוחדת ומלוכדת.
בזמנים אלה, במיוחד ל'ידיד לחינוך' ולפעילותה, חשיבות רבה. אנו מקבלים ומאשרים בברכה כמעט כל בקשה ויוזמה שמתנדבים יבקשו לסייע, בין אם היא מגיעה מהמתנדבים עצמם או מהרשויות, ובלבד שהיא מבוקרת ודואגת לבטחונם של המשתתפים.
בנוסף יזמנו סדרת מפגשי זום בנושאי אקטואליה וחוסן, ואנו מזמינים אתכם להצטרף אליהם (פרטים אצל הרכזות/ים היישוביות).
גם ימים קשים אלו יעברו. בסופם נחזור לעשיה הברוכה והמשמעותית של 'ידיד לחינוך' לעשות את החברה הישראלית טובה, חזקה וצודקת יותר. בכך נהיה ראויים לכל המחיר העצום והבלתי נתפס ששילמנו כעם על המשך קיומנו כמדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית, נאורה ומתקדמת.
היו חזקים ושמרו על עצמכם.
ו- לא נשכח את חטופינו שעדיין נמצאים בעזה, שעד שלא ישובו, לא נהיה שלמים כעם וכחברה.
שנראה זאת במהרה.

הרהורי מלחמה

יום שלישי 17.6 - היום החמישי למלחמה מול אירן / רחלי פוקס משקובסקי

נכדי התעורר בבוקר יום ששי, וגילה שמסיבת בר המצווה שלו באותו היום לא תתקיים, וכך גם העלייה לתורה, שתוכננה לשבת בבוקר שלמחרת (פרשת "בהעלותך").

בלילות יושבים כל השכנים במקלט השכונתי טרוטי עיניים, משימים עצמם כאילו הכל רגיל. רק הכלבים משמיעים מפעם לפעם קולות מוזרים. הם לא למדו להעמיד פנים. בתי (שבן זוגה במילואים) מספרת, שהכלב שלהם מסרב לעבור במעבר צר בדרך למקלט בסמוך לאשה בכיסא גלגלים, וכך היא מאחרת להיכנס למקלט.

בבקרים השמש זורחת בנעימות, והפרחים בעציצים מחייכים אלי בכמה צבעים. האמנם בלילה הרגנו ונהרגנו, הרסנו ונהרסנו?

בני, שהיה כאן בביקור לרגל אירועי בר המצווה, מפליג עכשיו בין הגלים מארץ המלחמות לקפריסין, ומשם הלאה לבית בארץ שקטה. ולאן אנחנו מפליגים? כן, אני יודעת, צריך וצריך וצריך, ואין ברירה ואין ברירה ואין ברירה... ובכל זאת, מעבר לכל ההשקפות, הדעות והמחלוקות: ככה נחייה לעולם ועד?

כלתי, שמוצאה מיפן, שולחת תמונות של נכדותי בסיור שורשים להכרת עיר הולדתו של הסבא. היא כותבת לי: "כדי שתראי קצת שלום בעולם". כן, גם ביפן היו פעם מלחמות אין קץ.

ברושים בירושלים / ירמי לז'ה

500  מתנדבים, 14 אוטובוסים – מבצע מורכב ומתוכנן היטב של טיול עם 10 מסלולים שונים לקבוצות החברים מאזור המרכז (ברוש) באזור ירושלים.
בראש המבצע עמדה מיכל גרין, מנהלת אזור המרכז בעמותה שלנו

חצר המצודה במוזיאון מגדל דוד

מסלול "קו התפר" והכרת הנקודות החשובות בו, הוא אחד המסלולים המעניינים שנבחרו.

קו התפר או הקו העירוני, ובשמו המקורי הקו הסגול, הוא אותו קו מפורסם, אותו שרטט על מפת ירושלים משה דיין, מפקד הכוח בשנת 1948.

אישית, אחד המקומות המומלצים והמרתקים הוא מוזיאון מגדל דוד, שהיה גם תחנה אחרונה על קו התפר. המוזיאון עבר טיפול ושחזור מאז ביקורי האחרון בימי הקורונה השוממים. הביקור משלב טכניקות מולטימדיה, ומאפשר הבנת החומר בתמונה, שמע ומגע.

כבר באולם הפתיחה האפלולי והמרשים, עומד המבקר מול 12 מסכי מולטימדיה, שמספרים את סיפורה של העיר מן התקופה הקדומה ביותר, הידועה לנו, דרך שורת כיבושים, מלכים ושליטים, אשר הטביעו חותמם על העיר, עד לשחרורה בידי צה"ל ב1967. אני סבור שביקור במוזיאון מגדל דוד מקנה למבקר הרבה יותר ממושגים בסיסיים בהבנת ההיסטוריה של ירושלים, תוך שימת דגש על שלוש הדתות שחיות כאן זו לצד זו... 

לכתבה המלאה

על דני שלו ממודיעין, שאמנות האוריגאמי הפכה אצלו מתחביב למוטיב מרכזי בעבודתו עם התלמידים, ומה הם מרוויחים מהעיסוק בקיפולי נייר / שרה ברנשטיין

"נהוג לומר אצלנו הישראלים, כי "היפנים מרובעים", ואילו אנו, הישראלים, "זורמים עם החיים". אפילו צורת הדף מעידה על ההבדלים. הידעתם כי היפנים משתמשים בדף נייר מרובע, ואנחנו בדף  A4 (מלבני) ?

האם מישהו יודע לזהות בוודאות, מהי קידמת הדף, ומהו הצד האחורי של דף הנייר בו אנו משתמשים? אצל היפנים הדבר פשוט וקל, הצד האחורי צבעוני, והקדמי לבן". כך פותח דני שלו את שיחתנו.

ומה עניין יפן לכאן? העניין הוא אוריגאמי, שהיא אמנות קיפול נייר לצורות שונות, שנולדה ביפן. "הכול החל בהפסקות, בהן השתעשעתי עם הילדים בקיפולי נייר, וראיתי כי יש ביקוש לקבוצות לימוד וביטוי יצירתי...

כשהצטרפתי ל'ידיד לחינוך', החלטתי שמה שהיה עיסוק בהפסקות, יהיה מעין שיעור- חוג במסגרת הלמידה. מנהלות אהבו את הרעיון ושיבצו אותי בקבוצות של ארבעה עד שישה ילדים מכיתות ה-ו.  בעצה אחת עם המנהלת נבנתה תכנית התנדבות מסודרת..."

לכתבה המלאה

מקיפולי הנייר של דני

מניסיוני, על תפקידן של כיתות השילוב בבתי הספר וחשיבות הכשרתם של המורים המלמדים בכיתות אלה / אסתר אבני

מהי כיתת שילוב? בשונה מבתי הספר לחינוך מיוחד לילדים בעלי בעלי צרכים מיוחדים, כיתות השילוב הן מסגרות בתוך בתי הספר הרגילים, המיועדות לבעלי צרכים מיוחדים, המסוגלים ללמוד בבתי ספר רגילים, אך זקוקים לתמיכות מסוגים שונים.

אני מתנדבת בכיתת שילוב זה 13 שנים. התלמידים מגיעים לחדר, שבית הספר היקצה לי, עם חומר לימודי בו הם מתקשים, ואני מלמדת אותם, כדי שיוכלו להשתלב בלימוד עם חבריהם לכיתת השילוב.

אחת הבעיות בתחום זה היא, שלא כל המורים המקצועיים המלמדים מתמטיקה, אנגלית וספרות בכיתות השילוב, עברו הכשרה ללמד את המקצוע בו הם מתמחים, לאותם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתת השילוב, וזאת להבדיל ממחנכים שהם בעלי תואר אקדמי בחינוך המיוחד. מצב זה מביא לעיתים לחוסר יכולת אצל תלמידים מסוימים, בגלל הצרכים המיוחדים שלהם, ללמוד בכיתה, ולכן הם מעדיפים את הלמידה בחדר שבו אני נמצאת על פני הכיתה שלהם, בה נמצאים שאר חבריהם. השקט והאוירה הנינוחה שאני משרה עליהם, מאפשרים את ההתקדמות בלימוד החומר שהמורים מלמדים בכיתה.

המתנדבת אסתר אבני הייתה מורה לתלמידים בעלי מוגבלויות במשך 41 שנה, ובמקביל כיהנה במשך 25 שנה כמרצה לחינוך מיוחד במכללת תלפיות. היא בעלת תואר שני בחינוך מאוניברסיטת בר אילן.

                                                                                                                                                       להסברים נוספים ולדוגמאות, בכתבה המלאה

והפעם, כתבתו של נעם רובינשטיין, תלמיד כתה י', שמראיין את חבריו לנבחרת הרובוטיקה בנס ציונה בתחרות רובוטיקה עולמית

 כל המנטורים בנבחרת הם  חברי 'ידיד לחינוך'. התלמידים המרואיינים על ידי נעם הם: תומר כץ מתיכון בן יהודה, שירי אדלשטיין מתיכון גולדה, נעם רובינשטיין מתיכון בן גוריון - חבר הנבחרת שגם, כאמור, מראיין

- כולם מנס ציונה 

מימין לשמאל: שירי, תומר ונעם, חברי הנבחרת 

תחרות FIRST Robotics Competition) FRC) היא המקום שבו נוער מתכנן, בונה ומתכנת רובוטים מתקדמים שמתחרים ביניהם. זו יוזמה בינלאומית שמשלבת מדע, הנדסה וכישרון אנושי, ומהווה מסגרת חינוכית שמטפחת מיומנויות חיוניות. בכתבה זו אציג הצצה אל מאחורי הקלעים של Demacia #5635 - נבחרת הרובוטיקה של נס ציונה, אשר משתתפת בתחרות. אתמקד בסיפורים האישיים של חברי הנבחרת על רגעי השיא והאתגרים ועל השיעורים החשובים שהם לומדים. ערכתי ראיונות עם תומר כץ ושירי אדלשטיין, תלמידי כיתה י״א והקפטנים של נבחרת Demacia לעונת 2026...

...על השאלה, "אם הייתם צריכים לסכם את החוויה בנבחרת בביטוי אחד — מה הייתם בוחרים ולמה?" עונה שירי: "הייתי בוחרת במשנה חיים – זה מה שהנבחרת עשתה בשבילי. הנבחרת גרמה לי לחשוב על כל מה שאני עושה בצורה אחרת, ולהעריך את האנשים מסביבי, ואת הנבחרת שאני נמצאת בה".

לכתבה המלאה

מנהלת ביה"ס נרקיסים בטבעון: "בין המשאבים העומדים לרשות ביה"ס, מתנדבי 'ידיד לחינוך' הם משאב משמעותי"                                    

לסרטון שהוקרן לכבוד 14 המתנדבים בביה"ס לקראת סיום שנת הלימודים ובו דף לכל מתנדב 

14 מתנדבים פועלים בביה"ס "נרקיסים" שבקריית טבעון. מנהלת ביה"ס, ענת פורטנוי, והצוות שלה, יודעים לפרגן, לקבל ולהכיל את כולם וגם לנצל את המשאב הזה כראוי, או כמו שענת, המנהלת, אמרה: "בין המשאבים העומדים לרשות ביה"ס, מתנדבי 'ידיד לחינוך' הם משאב משמעותי".

"השנה יצאו שש מורות לחופשת לידה", מספרת נעה רפאלי, רכזת המתנדבים בטבעון, "כולן בתפקידים חשובים בביה"ס. היה ברור שהדבר הצריך שנויים במערכת השעות. בשל היחסים החמים בין ביה"ס למתנדבים, התאימו עצמם המתנדבים לשנויים אלה, והסכימו למשל, להגיע לביה"ס ליותר ימים מאשר הגיעו קודם. למתנדבת אחת", ממשיכה נעה, "היו המון בעיות בריאות, ביה"ס תמך בה באמירה, שכדאי לה לנוח ואחר כך לחזור. המתנדבת התפלאה עד כדי ששאלה: איך זה יכול להיות שביה"ס כל כך תמך ועודד.

בימי שני מגיעים לביה"ס 5 מתנדבים, שיושבים עם הילדים בחדר המורים. אחת המדריכות של משרד החינוך, המגיעה גם היא ביום זה לביה"ס, אמרה: "בימי ב נראה ביה"ס כמו מרכז למידה".

לכתבה המלאה

"אלף שיר לצפון..." / אילנה סולומון

מעט מהנעשה בשנה באחרונה בשני ישובים – מועצה איזורית גלבוע והעיר טבריה 

עבודת מתנדבים במגזר הערבי (כפר סנדלה), הכשרה מקצועית של תלמידים בשלושה בתי ספר בענף טניס השולחן וארגון טורנירים על ידי מתנדב משוגע לדבר, טבע ועבודות גינון וחקלאות בהנהגתה של מתנדבת ועוד, הם רק חלק ממה שנעשה במועצה האזורית גלבוע. הנה דוגמא קטנה: מירי גדיש, מתנדבת בבית הספר "גלבוע בית אלפא", מסייעת בגינון, ומטיילת עם תלמידיה בחיק הטבע. התלמידים והמתנדבת שתלו פרחים וירקות בשטח בית הספר, והם דואגים לטפחם. הם מסקו זיתים והכינו בצנצנות אישיות זיתים מלוחים, אותם נטלו לבתיהם. המתנדבת מטיילת עימם בשטח הקיבוץ ומסבירה להם על תולדות המקום.

בטבריה עסקו השנה מתנדבים בסיוע מסוגים שונים לילדי המפונים מיישובי הצפון, שרבים מאד מהם שוכנו בעיר. 

התמונה הכללית מראה שמתנדבי 'ידיד לחינוך' בטבריה המשיכו ללמד בכיתות הרגילות, בהן לימדו עד אז, ושאליהן נוספו ילדי המפונים. בביה"ס המיוחד שהוקם לילדי המפונים עבדו שתי מתנדבות האחת לימדה עברית והסטוריה והשנייה לימדה אנגלית. בנוסף, עוד שתי מתנדבות סייעו בשעות אחר הצהרים בבתי מלון בהכנת שעורי בית, חיזוק לימודי ורגשי.

לכתבה המלאה

מועצה אזורית גלבוע: מירי גדיש (בחולצה אדומה) עם תלמידים במסיק זיתים.

טבריה: נפרדים מגלית (באמצע) שחוזרת לקריית שמונה.

משמאל המתנדבת זהבה זריהן, מימין המורה שלי שושן

 נפרדים מאריה ענבר מבאר שבע - 19 שנה ב'ידיד לחינוך' מאז הקמתה

מאת: חנה חאדד, רכזת העמותה בבאר שבע

החודש נפרדנו בכאב עמוק ממתנדב וותיק בעמותת ידיד לחינוך באר שבע.

אריה שמו. כשמו כן הוא.

המתנדב הראשון שגוייס לארגון עם הקמתו. פעל במשך תשע עשרה שנים.

אריה היה אדם מיוחד, בלט בלב העניינים, בנכונותו לתרום ולהיות שם בכל עת ובכל תפקיד שנדרש. הוא היה האיש להתייעץ איתו. לשמוע דעתו בכל נושא ועניין בהתפתחות קבוצת המתנדבים. ההתנדבות בחינוך הייתה משאת נפשו. היה גם חבר פעיל ותורם בצוות התקשורת של העמותה.

בכתה היה לו מקום מיוחד. תלמידים ראו בו את החבר הטוב, איש סוד וטוב לב. הייתה זו אהבת אמת, והוא החזיר להם אהבה שבעתיים.

אריה היה איש עם חזון, שופע שמחת חיים, ניחן בחוש הומור בריא עם מבט אופטימי על העולם, רגיש מאוד, ולוחם מסור למען הצדק והטוב. אוהב הארץ והאדם, ונותר נאמן לערכיו עד יומו האחרון. איש חסד שהותיר אחריו חלל גדול בלב כולנו. 

יהי זכרו ברוך.

לאחת הכתבות שפרסמנו בזמנו על אריה כאן אצלנו

פינת האמן / ירמי לז'ה

אמנות במלחמה

החודש, בשישה ביוני 1944 פלשו בנות הברית לחוף נורמנדי שבצרפת, במערכה שהייתה נקודת מפנה במאבק לשחרור אירופה מהכיבוש הנאצי.

באותו התאריך ישב טוראי ביל שפארד על סיפונה של אוניית מלחמה בדרכה לחוף נורמנדי, שעל תעלת לה מאנש. מבצע הנחיתה ההרואי "אוברלורד", או בשמו הידוע D-Day יצא לדרך.

בניגוד למאות החיילים על הסיפון שניסו לחטוף תנומה טרם הלחימה, שלף ביל שפארד את פנקס הרישומים שלו ואייר את אשר סביבו. הוא רשם את הציוד האישי שלו, ובאיור הנוסף אייר חייל ישן.

הרישומים שבו את ליבי בשל רמת רישומים גבוהה ומקצועית מאוד, וברור לכולם שביל למד בבי"ס לאמנות. הקווים  מראים יד יציבה וחדה, הצללה מצוינת של הקסדה ואבחון החומריות טובה. יכולת מצוינת נוספת של שפארד היא באיור פני החייל היישן מזווית לא נוחה. ללא ספק שפארד היה צייר. ולמה דווקא עכשיו החלטתי לפרסם את האיורים האלה, תשאלו, ובכן, אולי גם בשל המלחמה בה אנו שרויים עכשיו, שהכל מוביל לשם, אבל אינני פסיכולוג, אז את זה נשאיר בגדר ה"אולי".

בפנקסו של ביל שפארד נמצאו עוד עשרות איורים. הוא שרד את הנחיתה בנורמנדי, תעד את המלחמה עד הניצחון, וזו הייתה "פינת האמן" שלו. בענווה אחלוק לו כבוד בפינתי.

 החידות של אילן בן ארי מאשקלון                                      

חידה מס. 14 - מחק נקודות

מדי חודש שולח לנו אילן חידה מתמטית או חידת הגיון.

בחידות מסוג זה מאתגר אילן את תלמידיו במסגרת כותרתו:

"ללמד מתמטיקה קצת אחרת".

הקוראים מוזמנים לפתור, ולנסות  את החידות יחד עם התלמידים.

אחרי שתנסו לפתור, לחצו על הקישור לחידה ותראו את הפתרון והסברו. 

לפתרון החידה   

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il 

הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת

כותרת עליונה (header)  איור וייעוץ גראפי: ירמי לז'ה

מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש

כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"