חודשיים עברו מאז צאתו של המידעון האחרון. גם אנחנו יצאנו לחופשה וחוזרים כעת לקראת תחילת שנת הלימודים וחגי תשרי.
ואם מדובר בתחילת שנת לימודים, אנחנו פותחים בשלוש כתבות אישיות על בתי ספר אחרים ושונים. שתיים מתקופת נערותם של הכותבים במדרשת שדה בוקר בישראל, ובביה"ס הישראלי בפריז והשלישית מתקופתנו אבל ביפן ★ החלטנו גם לרענן את זיכרונכם בפרוייקט ח"ץ (חוקרים צעירים) של ידיד לחינוך שהמיזמים שלו מעשירים מאד את תלמידי בתי הספר. אנו מספרים הפעם על פרוייקט STEM שמטרתו לחזק את התלמידים במדעים ובמתמטיקה ★ הסיור של מתנדבי באר שבע להכרת הבדואים בצפון, אמנם נערך בסוף שנת הלימודים הקודמת, אבל אולי המתואר כאן יעורר רצון בקבוצות נוספות של העמותה לקיים משהו דומה ★ אם בחינוך עסקינן ובקשר בין דורי, אנו מביאים את סיפורה של תנועה מיוחדת במינה - תנועת הזהב, בה חברים רבים ממתנדבי 'ידיד לחינוך' בגבעתיים, דרך שני מכתבים האחד מאת ביתה של חנה ז"ל שנפטרה, והייתה חברה בתנועה, והשני של צעירה, בוגרת יב' על הקשר המופלא בין שני הדורות ★ בפינת האמנות הקבועה של ירמי, נקרא על אמן שציוריו הפוכים ★ ולבסוף, חידה חדשה של אילן לכם ולתלמידיכם.
נשמח לקבל מכם, מתנדבי "ידיד לחינוך", סיפורים, מחשבות ורשמים על רקע התקופה, ובכלל. שילחו לכתובת המייל המופיעה כאן בסוף הדברים האלה. כתובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com |
|
|
|
|
שיר תשרי (קטע)
מאת: רחל שפירא |
|
|
|
|
כבר ראיתי נחליאלי
ואולי זה רק נדמה לי. עוד חמסין נשבר אתמול, תם החופש הגדול.
|
|
|
מנדרינות מבשילות בפרדס במועדן. המורות משתעלות
והולכות לישון מוקדם. |
|
| השמיים משתנים לעיני החקלאים.
השכנים מתכוננים לימים הנוראים. |
|
|
|
לקראת פתיחת שנת הלימודים אנו מביאים כאן 3 כתבות אישיות, ובהן סיפורים על בתי ספר אחרים ומיוחדים, בהם למדו הכותבים בילדותם: מדרשת שדה בוקר - מחזור א', ביה"ס הישראלי בפריז - מחזור א', בית ספר ביפן והחינוך
★ בארץ זו היום ★ |
|
|
|
"אם לא נכבוש את הנגב, הנגב יכבוש אותנו" - דוד בן גוריון
"היינו מחזור א' של מדרשת שדה בוקר" - סיפורו האישי של אילן בן ארי |
|
|
|
היינו המחזור הראשון שסיים את המדרשה – 22 תלמידים, 17 בפנימייה ועוד 5 מצטרפים מחוץ לפנימייה מירוחם וממצפה רמון, שהיו מגיעים כל בוקר ללימודים ואחר כך חוזרים לביתם. ...זכור לי משפט אחד של מנהל המדרשה, אברהם צביון: "אם תטו אוזן אל הקרקע, תשמעו את שורשי העצים משוחחים עם סלעי בראשית". בן גוריון היה מופיע מדי פעם, ונכנס לשעורי תנך. זכיתי שפעם ישב לידי. הייתי במשמר הכבוד ליד ארונה של פולה בן גוריון. את הטיול השנתי עשינו לאורך תעלת סואץ (היה זה שנה אחרי מלחמת ששת הימים), מנזר סנטה קטרינה והר משה. אי אפשר לשכוח ימים נפלאים אלה!
לכתבה המלאה |
|
|
|
תחילתו של נחל צין כפי שנשקף ממדרשת שדה בוקר צילום: דרור פייטלזון, פיקוויקי ישראל |
|
|
|
בית ספר ישראלי בפריז – כן, היה דבר כזה / רני רוגל
|
|
|
|
במחזור הראשון היינו שבעה תלמידים בשלוש מגמות: ריאלית, דו לשונית והומנית. במסיבת הסיום של כיתה י"ב, בירכתי בשם התלמידים, ואיחלתי שבמחזורים הבאים יהיו בתמונות המחזור יותר תלמידים ממורים.
רוב המורים לא נשלחו מהארץ, אלא היו ישראלים שהגיעו לעיר החלומות, ונהנו מהעבודה במערכת החינוך הישראלית. כך, מעבר למחנכת, דרור שרון - גוריון, בשלוש השנים, היו מורים כמו המחזאי והסופר יהושוע סובול, שלימד אותי פילוסופיה, המחזאי יוסף מונדי, שלימד אותנו שנה אחת תיאטרון, ולקח אותנו להצגות בקומדי פרנסז, המחזאי והסופר גבריאל בן שמחון, שלימד תלמוד, והעיתונאי רפל בנקלר (ברקן) - גיסה של דינה בנקלר, מייסדת "ידיד לחינוך", שלימד אזרחות. את הסופר א.ב. יהושע כמורה לספרות פספסתי בשנה. הוא חזר ארצה, כשהגעתי לעיר האורות לכיתה י'...
לכתבה המלאה
|
|
| |
|
יפן - החיים על פי פרוטוכל / רחלי פוקס משקובסקי
הילדים מנקים את הכתה בעצמם, בתחבורה הציבורית שורר שקט, וכולם מאד מנומסים - חינוך ותרבות ביפן השונה כל כך - רשמי ביקור משפחתי |
|
|
|
|
מיקה, בת שבע, הולכת לבדה ללא ליווי לביה"ס השכונתי באיזור מגוריה של סבתה. היא עוברת מרחק לא קצר, הכולל חציית כביש צר. כך מקובל ביפן, והנהגים נוהגים בזהירות ובהתחשבות. מיקה היא נכדתי, אמה נולדה וגדלה בטוקיו, היא מתגוררת בהוואי עם הוריה, אך בחופשת הקיץ היא מבלה עם אמה ואחותה הקטנה בבית הסבתא בטוקיו. בהוואי היא סיימה זה כבר את כתה א', אולם ביפן שנת הלימודים מתחילה במרץ, ובחודשים יוני ויולי היא בעיצומה, ולכן ניתן היה לצרף אותה לכתה א' בטוקיו.
הילדים מקבלים ארוחת צהריים, שמבושלת במטבח בביה"ס.
בכל שבוע קבוצת תורנים שמה את האוכל על הצלחות, ומגישה את האוכל לתלמידים. בסוף יום הלימודים הילדים בעצמם מטאטאים ושוטפים את הכתה. מיקה אוהבת מאד לשטוף את הכתה. "זה כיף". כלתי מספרת שכך היה בבתי הספר גם כאשר היא הייתה תלמידה.
לכתבה המלאה |
|
|
|
מדענים, פיזיקאים ומהנדסים מתנדבי 'ידיד לחינוך', בהובלתה של ד"ר אדריאנה כץ, מלהיבים את התלמידים
מאת: הניה קמיר |
|
|
|
|
חידושים מבית ח"ץ (חוקרים צעירים) – בעמותה זיהו את הצורך לחזק את התלמידים במדעים ובמתמטיקה לאור תוצאות המבחנים הבינלאומיים של תלמידי ישראל
לפני כשנה פותחה במסגרת ח״ץ של 'ידיד לחינוך', בראשותה של ד"ר אדריאנה כץ, פעילות ששמה- STEM (science, technology, engineering mathematics). מדובר ביום שיא חוויתי. מתחילים בהרצאה מפי מומחה בנושא, ואז עוברים התלמידים למעבדה ומבצעים ניסוי בקבוצות קטנות. במהלך היום הם עוסקים בזיהוי בעיות או שאלות מחיי היומיום - בניית השערות, התנסות בניסויים, ניתוח ממצאים ושיתוף מסקנות. הפעילות מועברת על יד מרצה ועוד שני מנחים שמסייעים לתלמידים להבין.
לכתבה המלאה |
|
|
|
הסיור שלנו, מתנדבי באר שבע, לפני כחודשיים, היה להכרת הבדואים בצפון - מומלץ / יפה חכמון החברה הבדואית בישראל מגוונת והמציאות בה אינה אחידה בכל חלקי הארץ. הכתבה שלפניכם מציצה אל הקהילה הבדואית בצפון, שם למדנו על המסורת הבדואית בכלל, הכנסת האורחים שלה ותרומתה לחברה הישראלית |
|
|
|
פתחנו באתר ההנצחה - "הלוחם הבדואי", הנמצא סמוך לצומת המוביל.
ראשית, כדאי לדעת כי במהלך מלחמת העצמאות, פנו כמה עשרות בדואים להושיט עזרה לכוחות ההגנה והצטרפו לשורות הפלמ"ח. כך נוצר שיתוף הפעולה ההיסטורי עם צה"ל. מאז רבים מהם משרתים בצבא כגששים וכלוחמים. שירותם הוא שירות התנדבותי.
אתר "הלוחם הבדואי" מנציח את הלוחמים שנפלו בכל מערכות ישראל ואת המורשת שלהם, והוא אתר הנצחה ממלכתי...
...ביקרנו גם בביתה של סלאם דיאבאת, מרפאה בצמחי מרפא. כשהגענו לבית, נגלה לעינינו מחזה מרהיב - כדים של צמחי מרפא, בקבוקי שמנים אתריים ומיני פריטים, המאפיינים קליניקה לרפואה טבעית וקוסמטיקה.
...לבסוף התארחנו "במדאפה" (חדר- אירוח מסורתי). המדאפה הגלילית הוקמה ע"י משפחת סלאמנה, והמרכז שבה מתמחה בנושא הבדואים בצפון על כל גווניו: היסטוריה, תרבות, קולינריה, מלאכת יד, סדנאות אותנטיות, סיורים באזור ובארץ כולה...
לכתבה המלאה |
|
|
|
בחדר הארוח המסורתי אצל ויפקי סלאמנה |
|
| אנדרטת הלוחם הבדואי עם הקיר הסימלי המט ליפול |
|
|
|
חנה ז"ל חזרה הביתה כל שבוע מלאה חוויות וסיפורים על הפעולה שהייתה עם בני הנוער ועל החיבור האנושי שנוצר איתם
אודיה, ביתה של חנה, ושני מכתה יב' מספרות על תחושות ורגשות של נוער ומבוגרים, הפעילים יחד בתנועה מיוחדת במינה –"תנועת הזה"ב" בגבעתיים, שבה חברים 16 מתנדבים מ'ידיד לחינוך' מתוך 25 המבוגרים שבתנועה יחד עם כ - 30 בני נוער |
|
|
|
חברי תנועת הזה"ב - נוער ומבוגרים. חנה בשורה השנייה רביעית מימין |
|
|
...אך מעל לכל – תנועת הזה"ב הייתה בשביל חנה נקודת אור מיוחדת. המפגשים השבועיים עם בני הנוער, בני גילו של נכדה, מילאו אותה בציפייה ובהתרגשות מדי שבוע. היא חזרה מהם תמיד עם חיוך רחב, מלאה בחוויות ובסיפורים על ה"פעולה" – על הנושאים שעלו, על תגובות הנוער ועל החיבור האנושי שנוצר. האווירה החמה והקשר הבין־דורי חרגו הרבה מעבר למפגשים עצמם: כל מפגש מקרי ברחוב עם אחד המשתתפים לווה בצילום לקבוצת הוואטסאפ, שבה הוחלפו הודעות הערכה וחיבה הדדית. אמי הקפידה להביא עוגיות לכל מפגש, וכך, ברוח הנתינה שאפיינה אותה, גם במהלך השבעה זכינו לביקורים של רבים מחברי התנועה – צעירים ומבוגרים כאחד, שהיו עבורה קהילה אוהבת ותומכת.
לכתבה המלאה |
|
|
|
במשבצת הבאה מופיעות לסירוגין, "פינת האמן" של ירמי, ופינה בשם "שעת סיפור", ובה המלצתה של רחלי על ספר ילדים, שהתנסתה בו עם הילדים וגם שמעה את תגובותיהם |
|
|
|
פינת האמן / ירמי לז'ה
הציורים ההפוכים של בזליץ |
|
| |
בזליץ נולד ב1838 בשם האנס גאורג קרן, למד אמנות במזרח ברלין, אך סולק ב 1957 בשל "חוסר בגרות פוליטית". הוא עבר למערב ברלין ושינה את שמו לבזליץ כמחווה לעיר הולדתו.
לאורך כל שנות פעילותו האמנותית הוא סרב ללכת בדרך בה לימדו אותו אמנות, פופ או אקספרסיוניזם מופשט. מקורות ההשראה שלו היו האר – ברוט, אמנות של חולי הנפש, ותחריטי עץ גרמנים מהמאה ה 16.
הוא התגורר בצפון איטליה, אך מעולם לא ויתר על זהותו הגרמנית. ב-1969 חל מפנה בעבודותיו של בזליץ, כאשר החל לצייר דמויות, נופים, ופורטרטים הפוכים. הציורים ההפוכים שלו שידרו התעלמות מן העולם המוחשי. לדברים במלואם
|
|
| |
|
החידות של אילן בן ארי מאשקלון
|
|
|
|
בכל אחת משתי התבניות המוצגות של "סמיילי" יש לחבר את כולן בקו רציף אחד, דהיינו, בלי להרים את העפרון ובלי לעבור פעמיים באותו סמיילי או על קו קודם. בהצלחה! |
|
|
|
מדי חודש שולח לנו אילן חידה מתמטית או חידת הגיון. בחידות מסוג זה מאתגר אילן את תלמידיו במסגרת כותרתו: "ללמד מתמטיקה קצת אחרת". הקוראים מוזמנים לפתור, ולנסות את החידות יחד עם התלמידים. אחרי שתנסו לפתור, לחצו על הקישור לחידה ותראו את הפתרון והסברו.
לפתרון החידה | |
| |
|
כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il
הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת כותרת עליונה (header) איור וייעוץ גראפי: ירמי לז'ה
מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם, דב שורש, חני סגל וברוך היבנר כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך" |
|
|
|
|