לקוראינו היקרים!

מידעון זה יוצא לקראת סוף חגי תשרי. עכשיו באמת מתחילה לה השנה האמיתית. נקווה כולנו שתהיה זו שנה טובה יותר מקודמתה, שנה רגילה עם הרבה תקווה ★ את הלך הרוח הזה מבטא היטב ירמי ב HEADER שצייר הפעם, ומופיע בראש המידעון ובדברים שכתב מתחתיו, דרכו הוא מבטא את הדואליזם של חיינו כאן, ומסיים את דבריו בתקווה ★

כששנת הלימודים האמיתית מתחילה, אנחנו  מביאים בפניכם סיפורים ותחושות של מתנדבים, המשקפים את דרך עבודתם. מה שחשוב הוא, שכל סיפור או חוויה מובא מזוית ראייה אחרת ★  כך הם דבריו של יהודה חורב, שמניסיון עבודתו כמנהל בית ספר למעלה מ30 שנה ועבד עם נוער, שקיבל הזדמנות שנייה, יודע לספר, שאסור אף פעם לוותר לשום נער או נערה ★  צביה מספרת על האור הגדול שהעניקה לה קבלת הפנים בבית הספר, לאחר ששבה מתקופה ארוכה וחשוכה ★  אסתר מספרת על דברים מאד מיוחדים, המתרחשים בבית הספר האנטרופוסופי ★  שרה שלום מתארת מתנדבת מיוחדת, רופאה במקצועה שמוצאת קוים משותפים בין עבודת הרופא לעבודת ההתנדבות עם ילדים ★ טלי מספרת על מתנדבת שהיוותה השראה לבתה בעלת התואר האקדמי, שעשתה הסבה להוראה בגיל הרך וכעת שתיהן מלמדות באותו בית ספר, כשהבת כבר הפכה להיות חלק מהצוות ★ כל אחד מהסיפורים כאן מהווה יחוד משלו ★ 

'ידיד לחינוך' עוסקת לאחרונה הרבה בנושא הקהילתיות. כתבתה של אילנה ממחישה פן אחד כזה, דרך קבוצת ההליכה שבישובה ★  דרך המשל המפורסם על הנמלה והחרגול מאיר לנו נחום את אחת הפינות החשובות בחיינו כגימלאים ★  המלצה על ספר ראוי לקריאה ולשיחה עם הילדים מובאת על ידי רחלי, מתוך ניסיונה ★  ואחרונה חביבה היא החידה המתמטית החודשית של אילן.

"לאחר תקופה קשה, הגעתי לביה"ס ציפורי ביום הראשון ללימודים, ויצאתי מחושך לאור" / צביה טולדנו

"זו השנה ה- 17 שלי בביה"ס בבת ים, ואני עדיין נרגשת בקטע של "ברכת הכוהנים"'

...לפתע קלטה המנהלת אותי, ונתנה צרחה: "אני לא מאמינה", נטשה את תפקידה, אספה אותי בין זרועותיה, ואמרה: "ברוך השם – אלוהים שומע תפילות, במיוחד תפילות של ילדים. הנה את בריאה וחזרת אלינו". אני ידעתי שהמנהלת בקשה מכל התלמידים לברך את המתנדבת צביה בבריאות טובה בעת תפילת השחרית. התמלאתי דמעות של אושר.

נכנסתי לאחת מכיתות א'. המחנכת התנפלה עלי: "ברוך רופא חולים", קחי כיסא, שבי, את בסדר? את בטוחה שבאת לעזור?
אני נודדת במבטי על ילדי הכתה. כולם יפים ומצוחצחים, ואז המחשבות נודדות: "מה יעלה בחלקם?", "מה צופן עתידם?", "מי יזדקק לעזרה ממני?"

לדברים במלואם

יהודה חורב רכז קריית אונו:"ניהלתי למעלה משלושים שנה בתי ספר, שנתנו הזדמנות שניה לנוער שחווה כישלונות"

לטקס פרישתי הגיע בחור שסיפר כי בגיל 15 ביקש להתקבל לבית ספר באזור מגוריו, ונדחה פעם אחר פעם"" בגלל ציונים נמוכים. כיום הוא בעל תואר שני, ומנהל פרויקטים בתעשייה האווירית

ניהלתי בתי ספר למעלה משלושים שנה - בתי ספר שנתנו הזדמנות שניה לנוער שחווה כישלונות, לעיתים עם דימוי עצמי נמוך, אבל מניסיוני אני קובע, שכל ילד וילדה אפשר להוביל להישגים.
עם גישה נכונה ואמונה ביכולתו של כל תלמיד להצליח, עם צוות מורים שנרתם למשימה ומשתף פעולה, ניתן לעשות נפלאות. היו לי גם שותפים לעשייה החינוכית, כמו רשת אורט ישראל, משרד העבודה, משרד החינוך, חיל האוויר, עמותות התנדבותיות ועוד.

לדברים במלואם

אוטונומייה למורים והורים מעורבים, התורמים מזמנם – בית הספר האנטרופוסופי  בפתח תקוה / אסתר אבני

המורים לומדים חינוך אנטרופוסופי בנוסף ללימודים הרגילים לתואר בהוראה. בית הספר מכונה על ידי משרד

החינוך "בית ספר ייחודי" ויש עליו פיקוח

יום הלימודים בבית הספר מתחיל בפעילות שאורכה 30 דקות. התלמידים עושים פעילות גופנית בחצר בית הספר, ניכנסים לכיתה ומדליקים נר, מברכים ברכת בוקר ושרים שירים. הצלצול לצאת להפסקה הוא מנגינה קלאסית של מוצרט...

...בשיחתי עם יניב פיטליק, מנהל בית הספר, הוא מסביר: "המחנכים בשיטה זו מאמינים שתחומי האמנויות השונים הינם חלק חיוני בחינוכו של הילד ולכן יש קשר בינם לבין השעורים האקדמיים. כאן  המורים שואפים לפתח את הרגישות האסתטית, הרוחנית והבין אישית של הילד בדרכים שונות ומגוונות, המעשירות את הידע האינטלקטואלי שלו. על ידי כך תהליך הלמידה משתף את הילד בשלמותו, הן את ליבו והן את ראשו וידיו". לדעת אנשי החינוך האנטרופוסופי, "באמצעות תהליך למידה שכזה הופכים הילדים למעורבים ומתלהבים יותר מהלמידה".

לכתבה המלאה

פגישה עם ד"ר תרזה שרב מהרצליה, רופאה במקצועה - "יש דמיון בין להיות רופאה לבין להיות מסייעת בלמידה" / שרה שלום

"התפקיד העיקרי של רופא הוא להיות אוזן קשבת לסיפור של הפציינט", אומרת ד"ר תרזה, "לקבל את הפציינט כמו שהוא, כך שיגרום לו לשתף את הרופא בפתיחות. לאחר מכן תפקיד הרופא הוא לחשוב, איך הוא יכול לעזור לפציינט לפתור את הבעיה שלו.
כך גם בהתנדבות הזו. אני מקשיבה לילדים. הם מרגישים שאני רואה אותם, מקבלת אותם, ויש להם ביטחון לשתף אותי בקשיים שלהם ללא חשש מביקורת. וגם כאן אני חושבת, איך אני יכולה לעזור לילד להתגבר על הקושי שלו, ומשתדלת לעשות זאת בדרך הטובה ביותר."

לכתבה המלאה

אותם מסדרונות, שני תפקידים, סיפור אחד – על איה איתן משוהם / טלי יצקוביץ

איה וביתה ליאור

אחד הדברים המרגשים ביותר שצמחו מתוך ההתנדבות של איה, הוא ההשפעה שלה על בתה היחידה, ליאור. ליאור, בעלת תואר בשפות ובמזרח אסיה, עסקה בתחום השילוח, "היא ראתה כמה אני מאושרת וכמה טוב לי בבית הספר”, מספרת איה. "אני חושבת שזה נתן לה השראה.”

ליאור החליטה ללכת בעקבות איה, ועשתה הסבה מקצועית להוראה לגיל הרך בסמינר לוינסקי, ואת הסטאז' שלה עשתה בבית הספר ניצנים בשוהם, אותו בית ספר שבו אמה מתנדבת. כך נוצר מצב מיוחד: אם ובת נפגשות באותו בית ספר, כל אחת בתפקיד אחר. ליאור כבר אינה רק מתמחה, היא הפכה לחלק מצוות בית הספר, מלמדת ומחנכת כיתה. 

לכתבה המלאה

רשמים מקבוצת ההליכה הקבוצתית שלנו בבאר יעקב - על מוטיבציה, חברות ומחוייבות / אילנה סולומון

..כשאני מקשיבה לשיחות הנפש בין חברי הקבוצה שלי, ורואה את העזרה ההדדית לאלה שזקוקים לכך, אני מרגישה כמה המפגשים האלה חשובים. האנשים ההולכים  בראש הקבוצה ממתינים לבואם של המתקשים בהליכה מתוך הרגשת שותפות. אני גאה בצועדים ובדבקותם, וגם יודעת, שכך לפחות חלקם אינם ספונים  ב-ד' אמותיהם בבתים, אלא נפגשים וגם תורמים זה לזה מידיעותיהם ומניסיונם...

...אנשי מקצוע מחזקים לא רק את ההליכה, אלא גם את ההליכה הקבוצתית (בהמשך הכתבה).

לכתבה המלאה

נמלה או חרגול, מה עדיף? / נחום נוימן

מיועד לחברי הגימלאים

אני נוהג ללמוד, לכתוב ולשתף אתכם בנושאים שעניינו אותי והעסיקו את מחשבתי. כתבה זו נולדה לאחר שמצאתי את עצמי מתקשה פסיכולוגית להחליף את רכבי ברכב חדש - פעולה הדורשת השקעה כספית לא מבוטלת. את הרכב שלי אני מחזיק כבר 7 שנים. זו התקופה הארוכה ביותר בה אני מחזיק ברכב... 

...כנראה שמה שהשתנה אצלי זו הפסיכולוגיה ההתנהגותית. האם הפכתי לעת זקנה לקמצן? הרי מצבי הכלכלי לא הורע... 

...אני מניח שרבים מכירים את משל הנמלה והחרגול, המיוחס למְסַפֵּר המשלים היווני אייזופוס. עפ"י המשל, הנמלה עבדה קשה כל הקיץ, אספה גרגרים ואחסנה אותם לקראת החורף הקר, בעוד החרגול בילה את ימיו בשירה ובריקודים מבלי לדאוג למחר. בהגיע החורף ישבה הנמלה בביתה החמים ונהנתה מהמזון שאגרה, בעוד החרגול רעד מקור וסבל רעב, עד שפנה לנמלה לעזרה...

מה הקשר של כל זה אלינו ולדברים שכתבתי למעלה, ומה חשבו על כך הוגי דעות?

לדברים במלואם

בכולנו יש נמלה וחרגול

במשבצת הבאה מופיעות לסירוגין, "פינת האמן" של ירמי, ופינה בשם "שעת סיפור", ובה המלצתה של רחלי על ספר ילדים, שהתנסתה בו עם הילדים וגם שמעה את תגובותיהם

שעת סיפור (מס. 4 בסידרה) 

מאת: רחלי פוקס משקובסקי

הפעם אציג בפניכם את ספרה של נורית זרחי, "וולפיניאה מומי בלום". הספר בנוי ממכתבים שכותב מומי, כבן 10, לעליזה בארה"ב. עליזה, דיירת בשכונה, בקשה ממנו לטפל בכלבה שלה בזמן שהותה בארה"ב אצל ביתה. בתחילה מומי מדווח לעליזה רק על מה שקשור לכלבה, אבל במשך הזמן הוא מספר לה יותר ויותר על חייו, והמכתבים מתחילים למלא תפקיד של יומן. הקוראים מתוודעים לחיי המשפחה הלא פשוטים של מומי - הורים גרושים, חבר חדש לאמא, חברה חדשה לאבא ואף לחבריו מהכיתה.

לדברים במלואם

החידות של אילן בן ארי מאשקלון                                 

מדי חודש שולח לנו אילן חידה מתמטית או חידת הגיון.

בחידות מסוג זה מאתגר אילן את תלמידיו במסגרת כותרתו: "ללמד מתמטיקה קצת אחרת".

הקוראים מוזמנים לפתור, ולנסות  את החידות יחד עם התלמידים.

אחרי שתנסו לפתור, לחצו על הקישור לחידה ותראו את

הפתרון והסברו. 

             לפתרון החידה

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il 

הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת

כותרת עליונה (header)  איור וייעוץ גראפי: ירמי לז'ה

מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם, דב שורש, חני סגל וברוך היבנר

כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"