במידעון ה 70 שלנו תמצאו כתבה מעניינת ומלמדת, ובה ראיון עם אייל הורוביץ, מדריך ספרנים ממחוז הצפון מטעם משרד החינוך, המקושר לאחראיות הספריות מטעם 'ידיד לחינוך' באיזור - חומי ורונית. יש כאן גם המלצות משלו לספרים לילדי כיתות 

א -ד.  תוכלו לשאוב רעיונות מהכתבה ומההמלצות לספרים ★ סיפור מאתגר על ראשית קשר בין תלמיד למתנדבת ועוד סיפור על מתנדבת מאותגרת, שיש לה בן מתנדב אף הוא, על הרצף האוטיסטי, מרגשים אותנו הקוראים ★ על התנדבות אחרת בשיקום כפר עזה מהעוטף על ידי מתנדבים, מובא כאן מפיו של מתנדב שלנו שהשתתף בעצמו ביום התנדבות כזה ומספר על חוויותיו ★ נחום נוימן חותם כתבה רביעית בסידרה על התודעה. הפעם, על הנדסת תודעה ★ אילן בן ארי מביא עוד חידה מתמטית. אנו מקוויים שהמתמטיקאים שבכם, לא רק פותרים בעצמם, אלא גם מביאים את החידות לתלמידים ★ ולבסוף, לקראת תחילתו של פרוייקט 'למידה בכל גיל', אנו מביאים כאן את התכנית הכללית של הפרוייקט ובנפרד גם את התכנית למפגש הראשון שייערך בזום.

נשמח לקבל מכם, מתנדבי "ידיד לחינוך", סיפורים, מחשבות ורשמים על רקע התקופה הזאת, ובכלל. שילחו לכתובת המייל המופיעה כאן בסוף הדברים האלה. 

כתובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com

האתגר המיוחד שאני צריכה לפצח עם הילד בעז (שם בדוי) / צביה טולדנו

...לקראתי קם ילד צנום, קטן, עם פיאות ארוכות, המלופפות סביב אוזניו, ובדילוגים ומצב רוח מרומם בא לקראתי. אני מבקשת שייקח קלמר ומחברת. כל הדרך לעבר הספרייה (שם אנחנו עובדות) דילג וקיפץ.
כשהתישבנו פתח ואמר: "קודם אציג את עצמי – קוראים לי בועז, אני בן 8". פתחתי מחברת, בה אני רושמת את כל תהליך הלמידה, תאריך, כיתה ושם הילד. בכותרת כתבתי: בעז – ג'-1.
- הילד הציץ וקרא בזעם: "למה הוצאת את שם אלוהים מהשם שלי?" בעז כותבים עם ו'  - בועז.
- אני: "בועז, אני מתנצלת. יש לי נכד בשם בעז, והוא מאוד מאוד מקפיד לכתוב את שמו ללא האות ו', אבל תסביר לי, איך האות ו' קשורה לאלוהים".
- "לא נעים לי, אבל את ממש בורה. אלוהים מוזכר בתנ"ך בשם יהוה – כל אחת מאותיות יהוה קשורה לשמו של אלוהים. שכחתי לשאול אותך, איך קוראים לך"
-  "קוראים לי צביה". (הילד צודק, לא הצגתי את עצמי. הוא ממש השתלט על השיחה)
-"יופי של שם, אלוהים מופיע פעמיים בשם שלך. תגידי לנכד שלך שהוא חייב להוסיף את האות ו', כי ככה אלוהים יהיה אתו".

לכתבה המלאה

 מִסַּפְרָנֵי הצפון תפתח הטובה / רחלי פוקס משקובסקי

איך גורמים לתלמידים לאהוב ספרים? למה כדאי לקרוא בפניהם בקול? ועוד. על כך, אייל הורוביץ, ספרן, ומי ששימש מדריך ספרנים במחוז הצפון מטעם משרד החינוך. אייל התוודע לחומי רקם ולרונית גבריאלי, מובילות תחום הספריות של 'ידיד לחינוך' באזור

בביה"ס הריאלי העברי בחיפה, סניף "אחוזה יסוד", יש פינות קריאה מחוץ לספריה, יש פינת ספרי בישול בחדר בישול, ובשבוע עידוד הקריאה (החל ביום הולדתו של אליעזר בן יהודה) הילדים עושים מחקר על סופרים ישראליים, מכינים אותיות מבצק, והמורים מציגים, כל אחד, ספר ילדים שאהוב עליהם במיוחד. כל זה קורה ביוזמתו של הספרן אייל הורביץ, איש חיפה, שהוא גם מורה למדעים ולטכנולוגיה בביה"ס. בשנה שעברה שימש אייל בנוסף לתפקידיו אלה גם מדריך ספרנים במחוז חיפה מטעם משרד החינוך. במסגרת תפקידו התוודע לחומי רקם ולרונית גבריאלי –  מתנדבות 'ידיד לחינוך', שמשמשות כמובילות המתנדבים בספריות באזור הצפון (אלון) מזה כשמונה שנים. "אייל הכניס את הספרנים המתנדבים של העמותה למסגרת עבודתו" אומרת חומי רקם...

...אייל מסביר, מדוע חשוב לקרוא בקול בפני ילדים צעירים: "הילדים נחשפים כך להגייה נכונה. מי שקורא לילד, יכול לפשט מונחים קשים במהלך הקריאה, הדמיון של הילד יכול לפעול בחופשיות כאשר אינו משקיע מאמץ בפעולת הקריאה, האינטונציות השונות שהקורא משתמש בהן מעבירות את הסיפור בצורה נכונה, הילד המאזין יכול לשאול שאלות במהלך הקריאה, וכמובן יש ערך לקשר הנוצר בין הקורא לילד. "לפעמים", מוסיף אייל, "אני נעזר באביזרים המוזכרים בסיפור, דבר שמאפשר הסתכלות בתלת ממד ושילוב של משחק".

לכתבה המלאה

  נשים יכולות הכל - מתוך תערוכת ספרים בביה"ס הריאלי העברי בחיפה, סניף "אחוזה יסוד"

המלצות: אייל הורוביץ, ספרן, ומי ששימש מדריך ספרנים בעברו מטעם משרד החינוך בצפון

  ממליץ על ספרי קריאה לכיתות א - ד  (על אייל בכתבה שלמעלה) להמלצות לחצו כאן

סיפורה של אמא לביאה: היא מתנדבת ב'ידיד לחינוך' אבל לא רק. בנה בעל צרכים מיוחדים מנגן ומתופף בהתנדבות מול קהל - על תרומה ואופטימיות / אילנה סלומון

 עדנה מור מבאר יעקב ובנה עמר

כששרנו בצוותא את מילות השיר האהוב, דרוכים, שמא תשמע לה האזעקה הפולחת את השגרה הברוכה, אבל מקשיבים ומביטים בנגן שיושב מולנו, מנגן בשלווה ובנחת, לא שיערנו כלל שהוא בנה של מתנדבת אהובה, ובעל צרכים מיוחדים.

היה חשוב לי לדבר עם אמא שלו, עדנה מור. לא קל היה להשיג אותה. היא עסוקה בהתנדבויות מסוגים שונים, שהאחרונה שבהן היא אריזת מנות קרב ללוחמים.

איך הגיע בנך, עמר, למוזיקה? אני שואלת אותה.
"עמר, שהוא בני בכורי, אהב לנגן משחר ילדותו. הנגינה מילאה את עולמו בצלילים קסומים. הוא נהנה להאזין למוזיקה בכלל ולמוזיקה עברית בפרט. במיוחד הוא אוהב את שירי ארץ ישראל היפה כמו: "ארץ ארץ ארץ..." או "על הדבש ועל העוקץ". הוא לומד לנגן בהדרכת מורה פרטית, המגיעה לביתנו ללמדו לנגן על אורגן.
עמר נהנה לנגן עליו וגם מופיע בלהקת מתופפים על תופים אפריקאים. אנחנו חשפנו אותו לנגינה ומעודדים אותו לנמשיך בכך. הנגינה מרגיעה אותו וממלאת אותו באנרגיה חיובית"...

לכתבה המלאה

"בונים מחדש" – השתתפתי  בפרוייקט התנדבותי של "אחים לנשק" במטרה לעזור לבנייה והתחדשות בכפר עזה - על מה שראיתי והרגשתי / זאביק שני

הרעיון של יוזמי הפרוייקט הוא לשפץ ולחדש את שכונת "הרצפות הירוקות" בכפר עזה. מדובר בבניה וחידוש של 16 דירות, שתעשה כולה בידי מתנדבים, בפיקוחם של אנשי מקצוע – מתנדבים גם הם.
ביום המיועד, היום הרביעי מתחילת הפרוייקט, שבת בבוקר, שעה שמונה, התייצבתי בתחנת הדלק שבשערי כפר עזה בבגדי עבודה, מצוייד בפטישון חשמלי שהבאתי עימי. מכוניות רבות הציפו את התחנה. להערכתי היו במקום 90-100 איש נשים וגברים, ובאופן מפתיע מיעוטם צעירים. העובדה המפתיעה יותר הייתה, שמרבית המתנדבים, כמוני, אינם אנשי מקצוע בתחום הבניה, והרצון לסייע ולבנות מחדש הביאו להתנדבות.
לאחר שקיבלנו תדרוך מאיש המקצוע, שמנהל את האתר, חולקנו לקבוצות, כאשר כל קבוצה מנתה 4-5 אנשים, שקיבלו דירה מסויימת שהיה צורך להתאימה לתכנית הבניה החדשה על ידי שבירת קירות, פינוי פסולת, חציבת קירות לצנרת חשמל ואינסטלציה. מחוץ לבתים היו צוותים שעסקו בניקוי השטח הציבורי, ניכוש צמחים ועקירת עצים, שלא זכו להשקייה מאז אותו אוקטובר מקולל.

לכתבה המלאה

מי שלא בא עם "נשקו האישי", קרי פטישון, קונגו או אבן משחזת, קיבל פטיש, מגרפה או שק לאיסוף פסולת בנין  ומה לא

תכנית "למידה בכל גיל" תשפ"ה: קהילת שחקני משמעות

משמאל: התכנית השנתית. מימין: מפגש הפתיחה לתכנית

מהי הנדסת תודעה? כיצד ואיך נתגונן מפניה? נחום נוימן, איור: ירמי לז'ה

...רובינו מאמינים, שאנו חיים בעידן של אינפורמציה ונגישות אינסופית למידע, בעוד שבפועל אנו צוללים לעולם של דיסאינפורמציה, עולם בו קשה יותר להבחין בין אמת לשקר. פעם כשראינו סרטון מצולם, הינחנו שאנו יכולים לסמוך על מה שראו עינינו. כיום לא ברור אם זה סרטון שצולם, או סרטון שהומצא ונערך על ידי בינה מלאכותית.
הנדסת התודעה עובדת ברמת הפרט, אך גם ברמת הקולקטיב החברתי. היכולת היום להשפיע בעידן הדיגיטלי על התודעה, מהווה סיכון על חברות ובעיקר חברות דמוקרטיות. מספיק שתתבוננו במה שקורה בארצנו הקטנה והשסועה, ומה קורה מעבר לאוקיאנוס, בארה"ב הגדולה.
החוקרים חלוקים בסוגיה, האם יש לנו בכלל רצון חופשי. יש חוקרים הטוענים, שיש לנו אפס שליטה בהחלטות שאנו מקבלים, ואחרים הטוענים, שבהחלטות חשובות יש לנו את יכולת הבחירה העצמאית.
דר' יחיאל הררי, סופר וחוקר תקשורת מאוניברסיטת ת"א, מבהיר את המושג של כוח הדעת. כדי לבנות תודעה אמיתית לא מספיק להבין בשכל את הסוגייה, צריך גם לשלוט בקשר עם הרגש...

לכתבה המלאה

החידות של אילן בן ארי מאשקלון 

מדי חודש שולח לנו אילן חידה מתמטית או חידת הגיון.  

בחידות מסוג זה מאתגר אילן את תלמידיו במסגרת כותרתו: "ללמד מתמטיקה קצת אחרת".

הקוראים מוזמנים לפתור, ולנסות את החידות יחד עם התלמידים. אחרי שתנסו לפתור, לחצו על הקישור לחידה ותראו את הפתרון והסברו.

כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il 

הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת

כותרת עליונה (header)  איור וייעוץ גראפי: ירמי לז'ה

מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש

כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך"