מה במידעון?
הפעם אנחנו מביאים תגובות על הטור שכתב זאביק, "את מי ללמד, את התלמיד הטוב או את החלש?". במידעון מופיעות 3 תגובות. אנחנו מקווים שנפתח כאן פתח לתגובות של מתנדבים בנושאים שונים שנעלה כאן. כולכם מוזמנים. כתובת המייל מופיעה בסופו של קטע זה ★ במפגש של רכזי אזור המרכז (ברוש) סיפרו רכזים על עבודתם. צילמנו סרטון תוך כדי דיבור של שניים מהם, אשר לדעתנו שווים צפייה ★ על מתנדבים שמרגישים "שקופים" בביה"ס ומה מתכוונת העמותה לעשות בנושא, תוכלו לקרוא מתוך נושא שעלה בסניף באר שבע ★ נושא דומה עלה בסניף גבעתיים ובו על תחושת הסיפוק שמרגיש המתנדב וגם עצות מעשיות לשיפור העבודה עם ביה"ס ★ מיזם "לומדים הלאה" באמצעות הזום, ממשיך להתפתח והכתבה המופיעה כאן מספרת על דרך העבודה וההתפתחויות בה ★ גם השנה נוכל לקרוא על יוזמות יישוביות בנושאים מגוונים. כאן נקרא על החוג לציור בבאר יעקב, שגורם לאוהבי האמנות רצון להצטרף אליו ★ החודש מופיעה כאן כתבה שלישית בנושא תוספי התזונה של נחום ★ פינת האמן של ירמי וחידת ההיגיון של אילן חותמות את המידעון.
נשמח לקבל מכם, מתנדבי "ידיד לחינוך", סיפורים, מחשבות ורשמים על רקע התקופה הזאת, ובכלל. שילחו לכתובת המייל המופיעה כאן בסוף הדברים האלה. כתובת המייל לשליחת עצות, רעיונות ושאלות וכן לשליחת צילומים: sprinzak@gmail.com |
|
|
בעקבות כתבתו האחרונה של זאביק שני – "את מי ללמד, את התלמיד הטוב או את החלש?" אנו מביאים כאן 3 תגובות של קוראינו |
|
|
לסייע לתלמידים הנמצאים בקצוות / אבי אזרד
אני חושב שתפקידה של 'ידיד לחינוך' הוא לבוא לעזרת התלמידים הנמצאים בקצוות. כלומר, החלשים מחד והחזקים מאידך. בסיטואציה הכיתתית הקיימת היום בחלק גדול מבתי הספר, החלשים מתקשים להדביק את חומר הלימוד, ולכן מהווים גורם מפריע בכתה, ואילו החזקים משתעממים בשיעור, כי הם קלטו אותו מהר, ולכן נשארו חסרי עניין ומהווים גם הם גורם מפריע. הסיוע צריך לבוא גם לאלה וגם לאלה, לאו דווקא בשל סיבת ההפרעה, כי ההפרעה היא רק סימפטום לכך שיש כאן בעיה הרבה יותר עמוקה, הדורשת פתרון וקידום של כל קבוצה, כך שתקודם על פי מה שמתאים לה ותבוא על סיפוקה לשביעות רצון כולם. לדברים במלואם
לא אדחה מתנדב המבקש לתמוך במוכשרים / חנה רבי
מאד התחברתי לנושא כתבתו של זאביק, ויש לי גם במה לשתף הן כתומכת הוראה בעבר והן כרכזת בהווה... אני מניחה שיש יותר תלמידים חלשים שזקוקים לתמיכה, מכאלה שמבקשים עזרה, כדי לצמצם רווחים ולהצטיין, או לעלות מ-4 יחידות ל-5. כאשר מתנדב מבקש לתמוך בתלמידים מוכשרים, המבקשים להגיע להישגים גבוהים יותר, כי זה הדבר היחיד שהוא מוכן לעשות, לא נדחה אותו ונאתר את ביה"ס שמעוניין בזה. זה, כמובן, מקרה בו למתנדב אין התלבטות - הוא החליט...
לדברים במלואם |
|
| האם ידעתי להגיד לאן תלמידי יגיעו בבגרותם? / שושנה רשף |
|
|
כתבתו של זאביק, "את מי ללמד", החזירה אותי אחורה שנים רבות. כמחנכת עשרות שנים בכיתות ז-ח, אני זוכרת תלמידים כאילו בתמונות משוחזרות. כך למשל, איפה הם ישבו בכיתה, באיזה טור, שורה, ואם קרוב או רחוק מהמעבר.
אני זוכרת את התלמידים המצטיינים, את הבינוניים, את החלשים, את הבולטים ואת הרגועים, המכונסים בתוך עצמם וחסרי הביטחון...
כך למשל זוכרת אני תלמיד, שישב בשורה הראשונה, ממש מולי, ראשו מורכן לרוב בין ידיו, לא משתתף בשיח הכיתה, לא מצביע וגם כמעט לא מכין שיעורים בכתב, אבל כל אימת ששאלתי אותו ישירות , תמיד ידע לענות נכונה. כמובן שאת כיתה ח' סיים עם ציונים לא גבוהים...
לדברים במלואם |
|
|
שני סרטונים לא שגרתיים - מפיהם של שני רכזים מאזור המרכז (ברוש) הסרטונים צולמו בפעילות של מפגש רכזי האזור
|
|
|
סיפור קטן, משעשע ואמיתי: "איך 'ידיד לחינוך' נכנסת לי לדם באופן שכמעט דורש אישפוז". יפית ויזל, רכזת המתנדבים ברמת גן (יחד עם בת עמי גורקביץ) מדברת בסרטון שצולם במפגש. הדברים מדברים בעד עצמם. |
|
גם זה קיים: איך מתמודדים בבית ספר עם מצוקת קיומו של מקום לימוד עבור המתנדבים? יש שתי אפשרויות: להתאמץ, או לא להתאמץ בכלל. עזרא מגד, רכז המתנדבים בפתח תקווה, מספר על ניסיונו הכפול באחד מבתי הספר. |
|
|
התמודדות עם בתי ספר בהם ישנם מתנדבים המרגישים "שקופים" - זהו אחד מאתגרי 'ידיד לחינוך' / יפה חכמון |
"סניף באר שבע הוא בעיני, דוגמא ומופת. בכל פעם אני מתרשמת מחדש מהעשייה כאן", אומרת דרורית אביב כהן, מנהלת אזור הדרום, אבל חברי צוות ההגוי לא תמיד מרוצים. הם מעלים את נושא היחסים בין המתנדבים לבתי הספר: "לא הכל תמיד ורוד", הם אומרים. אלי חמו, מתנדב וותיק, שמעבר לעבודתו בבית הספר גם מסייע הרבה לחנה הרכזת, מספר כך: "קשה לי מאוד. לאחרונה אני מרגיש שלוקחים אותי כמובן מאליו, יש לי תחושה של שחיקה במעמד, כמו מישהו שקוף. אין התייחסות בבית הספר, שום תשומת לב, וזה מתסכל". אלי אינו היחיד שחש כך, ישנם עוד פעילים שתחושתם דומה. כל מתנדב עושה עבודתו נאמנה, באהבה ובמסירות. אין ציפייה לתמורה או פריסת שטיח אדום, אך התייחסות, תשומת לב והפגנת הערכה לעשייה, מגבירים את המוטיבציה. צוות ביה"ס שלא נוהג כך, מוביל לרפיון ותחושה שהמתנדב לא נחשב.
מה מקומה ותפקידה של העמותה במקרים כאלה? ועל שיטת הרמזור, על כך בכתבה המלאה.
לכתבה המלאה |
|
|
מעט מחוויות התנדבות ותובנות אחרות במפגש "בית קפה" עם מתנדבי גבעתיים |
|
|
|
...תובנות אחדות עולות מתוך השיחה על תחושת ההערכה מצד ביה"ס. אורנה מבינה שהצוות מאד עסוק, ולכן היא ריאלית ואין לה ציפיות מוגזמות. יחד עם זה היא מציינת שלמרות העובדה הזו מקבלים אותה במאור פנים.
ראובן מדגיש שהשנה הראשונה של ההתנדבות היא מאד משמעותית, כי אם לא יהיה מרוצה, הוא פשוט יפרוש, ולכן דינה מציעה להצמיד לכל מתנדב חדש, מתנדב ותיק שיחנוך אותו... דינה מבקשת להדגיש שחשוב מאד להסביר למחנכים, איך להיעזר במתנדב, וגם שצריך לדאוג לכך, שהמתנדב יגיע לבית הספר ביום שהמחנך נמצא, כדי שהעבודה והקשר ביניהם יהיה במיטבם.
לכתבה המלאה |
|
|
מסייעים לתלמידים שפונו מבתיהם בצפון ובדרום כדי להשלים פערים – מיזם
"לומדים הלאה" בניהולה של ד"ר דפנה מוסקוביץ / טלי בשוראי יצקוביץ
לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, התפרסמה כתבתו של רני רוגל על המיזם, שהיה אז בחיתוליו. להזכירכם, מטרת המיזם היא לסייע לאותם תלמידים, שפונו מבתיהם במלחמה, לחזור למסלול הלימודים הרגיל.
חזרנו למנהלת המיזם, ד"ר דפנה מוסקוביץ, כדי לשמוע, האם וכיצד התפתחו הדברים |
|
|
כיום ישנם מאות מתנדבים בפרוייקט, וכחמש מאות וחמישים תלמידים פעילים, והמספרים הולכים וגדלים. מחציתם בצפון, והיתר במרכז ובדרום. הסיוע ניתן בכל המקצועות, כשהרוב זקוקים לצמצום פערים באנגלית, במתמטיקה וחלקם בעברית, ויש גם תלמידים שמקבלים עזרה בשני מקצועות במקביל. מבחינת גילאים, כ-40% הם תלמידי יסודי, כ-40% חטיבת ביניים, וכ-20% תלמידי תיכון, מספרת דפנה מוסקוביץ.
"אנחנו מחברים כל תלמיד למתנדב, ומתאימים להם תוכנית אישית לפי הצרכים המדויקים. ההוראה נעשית באמצעות תוכנות כמו זום, בשיתוף מסך ולוח לבן דיגיטלי. חלק מהמתנדבים לומדים להשתמש בכלים האלה בעזרתם של המתנדבים מאיר קנטור וברוך היבנר, שנכונים לכל קריאה. המתנדבים מקבלים מהם הדרכה טכנית ראשונית וליווי לפי הצורך. אנחנו מתכננים בהמשך לרכוש לוחות גרפיים שיאפשרו כתיבה חופשית בעיקר למתמטיקה"...
לכתבה המלאה |
| |
|
"הישיבה בחברותא והמפגש עם אנשים, הנהנים ללמוד יחדיו ציור ואומנות, משמחת אותי"- כך, ישראל שגב מבאר יעקב / אילנה סלומון על החוג המיוחד לציור ואמנות של 12 גימלאים |
|
|
|
"אני אוהב את ההדרכה, לפיה עלינו לגלות יצירתיות ולא להגיע למצב בו כולנו נצייר אותו ציור. הגיוון בין העבודות מרתק אותי ומעשיר את ידיעותיי כאדם. למדתי להתבונן בנוף שבחוץ ובמודל לציור שנמצא בפנים. אני מוצא עצמי מתכנן לפני שאני מתחיל לצייר", אומר יעקב קורקוס...
משתתפי החוג אף יוצאים מדי פעם לצייר יחד בחיק הטבע. באביב ביקרנו ב"האחו הפורח" שבבאר יעקב, המהווה פנינה יישובית, בו מתנדבים מהקהילה מטפחים חלקת אדמה ומגדלים בה פרחי בר ועצי פרי מסוגים שונים.
אהרון צייר את הצמחייה היפה, נגה בחרה לצייר את שביל ההליכה המשתרע בין פרחי האחו, אחרים ציירו את העצים הגבוהים המזדקרים בגאווה אל על ואת הפרחים בגווניהם המרהיבים...
לכתבה המלאה |
|
|
האם חסרים לי תוספי תזונה? / נחום נוימן כתבה שלישית בסידרה |
|
|
הכתבה עוסקת בין השאר בויטמין 12 B, סידן, וויטמן D, איך מזהים חוסר - סכנות והמלצות.
...סידן - לא ניתן לזהות חסר בבדיקת דם, כי גופנו דואג לשמור על רמה נדרשת של ריכוז סידן בדם, ואם יש חסר של סידן בדם, גופנו ממלא אותו מהעצמות ומהשיניים, ומעביר אותו לדם, ואז כשמזהים את הבעייה, כבר נגרם נזק, שלרוב אינו בר שיקום.
כדי לעמוד על קרקע בטוחה ויציבה פניתי ראשית למחקרים ולהמלצות של משרד הבריאות לגיל השלישי - +65. ההמלצות הן מה- 35 לדצמבר 2023 ומתבססות ברובן על סקר מקיף שנערך בקרב מבוגרים בגיל השלישי בשנים 2014- 2015 .
מלימוד הסקר עולה, שיש מספר ויטמינים ומינרלים החסרים למרבית האוכלוסייה שנדגמה, ומכאן שאין אנו צריכים להתאמץ יותר מדי כדי לדעת, אם אנו לוקים בחסר כלשהו . לדוגמה, חסר תזונתי בסידן קיים לכ 90% מהאוכלוסייה, אז סביר בהסתברות של 90% ! שגם אצלנו יש חסר...
לכתבה המלאה
|
| |
|
ברבים מציורי הנוף מופיע הר סנט ויקטואר (דרום צרפת), שליד ביתו של סזאן. הוא מצייר ויוצר "פרספקטיבה אטמוספרית" המבוססת על העובדה ששכבת נוף רחוקה נראית ערפילית ובהירה, ושכבות קרובות, חדות וצבעוניות. ברבים מציוריו הרבה סזאן לשלב רמזים לתנועת הרכבת כמו מבנים של תחנה, וכן פסי רכבת וגשרים מעל ערוצים ונהרות. במאה ה-19, הרכבות והתחבורה המהירה היו סמל לקדמה ולעידן התעשייתי. סזאן פעל בתקופה, שבה המסילות והרכבות שינו את אורח החיים בצרפת. ייתכן כי השפעה עקיפה של תנועתיות, שינויי נוף ותפיסת זמן מרחב מודרניים ניכרת בעבודתו – גם אם לא תיעד רכבות באופן ישיר.
לדברים במלואם |
|
|
החידות של אילן בן ארי מאשקלון
|
|
|
מדי חודש שולח לנו אילן חידה מתמטית או חידת הגיון. בחידות מסוג זה מאתגר אילן את תלמידיו במסגרת כותרתו: "ללמד מתמטיקה קצת אחרת". הקוראים מוזמנים לפתור, ולנסות את החידות יחד עם התלמידים. אחרי שתנסו לפתור, לחצו על הקישור לחידה ותראו את הפתרון והסברו.
לפתרון החידה |
| |
|
כתבות ומאמרים נוספים - באתר "ידיד לחינוך": http://www.yadidla.org.il הפקה ועריכה: ריקה שפרינצק, ראש צוות תקשורת
כותרת עליונה (header) איור וייעוץ גראפי: ירמי לז'ה מתפעלי אתר "ידיד לחינוך": יורם לשם ודב שורש. תודה מיוחדת לברוך היבנר.
כל הכותבים, היוצרים והמשתתפים במידעון הם מתנדבי "ידיד לחינוך" |
|
|
|
