...סברנו, שמי ש"הרוויח" ביושר את זכותו לדבר ולזעוק בשם התקומה, הוא לא אחר מאשר חיים ילין מקיבוץ בארי, שבעברו כיהן גם כראש המועצה האזורית אשכול, שמכיר, חי ונושם את יישובי העוטף ואת תושביהם, את אלו שנרצחו, נחטפו ופונו. רק לו מותר להשמיע קול בנושא.
רק כשדיברנו איתו הבנו עד כמה המציאות שלו סבוכה. "איך אני יכול לענות לכם", אמר, "מצבי הרוח שלי משתנים, יום אני מרגיש כך, ויום אחרת. קשה לי לחלוק עם אנשים את רגשותי האינטימיים".
ובכל זאת, חיים עסוק מאד בימים אלה. הבננו, שהוא מתרוצץ מפגישה לפגישה, במבט קדימה, לימים שאחרי. "אין לי הרבה זמן. תשאלו ואענה". הבנו שהאיש "עסוק רצח!"
מהתרשמותנו, חיים, כאדם בעל חוסן ותקווה, נמצא גם עכשיו, חצי שנה לאחר האירוע הקשה, במצב מטלטל. "מי שלא עבר את מה שעברנו, לא יכול להבין".
"תקומה היא מילה כבדה", אמר. "לא מדובר בתקומה, אלא בבניית עתודה לדורות הבאים. יש צורך דחוף בשיקום התשתיות שנהרסו. יש לחדש הכל. הקמת 'מנהלת תקומה' אינה תחליף לממשלה . בפועל, רעיון ה"מנהלת" תקוע כבר חצי שנה, ולמרות שמתווה השיקום של הממשלה אושר לפני
כשבועיים. צריך חקיקה מהירה לסיוע ובניית תשתיות וזה עוד לא הגיע.
ואחרי הכל: "כאן בין בארי לעזה, באדמה שעליה חיילי צה״ל נלחמו באדמה שזרענו בה תקווה, קוצרים חיטה - קוצרים תקווה" (מתוך עמוד הפייסבוק של חיים 24 במרץ)...
