לאחרונה, הוצאנו עדכון באשר לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין איי.די.איי, במסגרתו אישר בית הדין הארצי לעבודה בקשה לאישור ניהול תובענה ייצוגית בגין הדרישה להכליל עמלות מכירה כחלק מהשכר הקובע של העובדים, לצורך חישוב ותשלום שעות נוספות (לינק לעדכון קודם בנושא).
בהמשך לעדכון זה, נבקש לעדכן, כי החודש פורסם פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתובענה ייצוגית אשר הוגשה כנגד חברת קסטרו, אשר אימץ את קביעות פסק הדין בעניין איי.די.אי. ובהתאם, חייב את חברת קסטרו בתשלום פיצוי לעובדים בגין אי הכללת העמלות בתחשיב השעות הנוספות, וזאת באופן רטרואקטיבי בגין כל תקופת התביעה.
ונזכיר - לאורך השנים נקבע בפסיקות בתי הדין לעבודה, כי עמלות המשולמות לעובד ללא עמידה בתנאי ומאמץ מיוחד, אלא כחלק בלתי נפרד מעבודתו השוטפת, החל מהמכירה הראשונה ("עמלה מהשקל הראשון"), הן חלק בלתי נפרד משכר העובד לצורך חישוב זכויותיו הסוציאליות השונות.
בפסק הדין בעניין איי. די. איי, אישר כאמור בית הדין הארצי לעבודה לנהל תובענה ייצוגית כנגד החברה בעניין הכללת העמלות בתחשיב השעות הנוספות של העובדים, וקבע כי קיימת אפשרות סבירה לפיה תתקבל טענת העובדים כי יש להכליל את רכיב העמלה בשכר הרגיל לצורך חישוב גמול שעות נוספות.
בהמשך לפסיקה זו, בחודש מרץ זה, פורסם פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בפרשת קסטרו, במסגרתו פסק בית הדין האזורי לעבודה כי בכל הקשור לעמלות המכירה אשר שולמו לעובדי המכירות בחנויות הרשת (מוכרנים), יש להכליל את עמלות המכירה בשכרם הקובע לצורך תשלום גמול שעות נוספות.
בפסק הדין התייחס בית הדין האזורי לעבודה לטיעונים אשר העלתה קסטרו מדוע אין להחיל לגביה את פסיקת איי.די.איי.
מהתייחסותו של בית הדין לטיעוני קסטרו, ניתן ללמוד על הקו המשפטי אשר יכול להיות רלוונטי למקרים נוספים בעתיד:
האם קביעת יעד לתשלום העמלה ישלול את הכללת העמלה בחישוב השעות הנוספות? בית הדין לעבודה התייחס בפסק דינו לטענת קסטרו לפיה אין להכליל את העמלות בחישוב השעות הנוספות מן הטעם שמנגנון העמלות אשר נקבע בחברה אינו "מהשקל הראשון", אלא מנגנון המקנה זכאות לתגמול עמלות רק בכפוף לעמידה ביעד מכירה (רק בגין מכירה העולה על 100 ₪), כאשר גובה העמלה עולה באופן הדרגתי בהתאם לסכום המכירה. בהקשר זה נפסק, כי המנגנון אשר עוגן בחברה לפיו "מכירה קטנה" אינה מזכה בעמלה, אינו מבטא מתווה של תגמול בגין עבודת מכירה מאומצת, בין היתר בשים לב לכך שרכישת מותגי אופנה עוברת לרוב את רף מאה השקלים ובהתאם קבלת הטענה עלולה להביא ליצירת מנגנוני תגמול מלאכותיים לצורך התחמקות מהפסיקה בעניין.
יחד עם זאת עולה מהפסיקה, כי מקום בו תגמול המכירה יבטא מאמץ מיוחד ואותנטי (במיוחד במקרים בהם הליך המכירה נמשך על פני פרק זמן משמעותי), ייתכן שיהיה בכך כדי לשלול את הכללת העמלות בתחשיב השעות הנוספות.
האם שאלת שיעור תגמול העמלות משכר העובדים רלוונטית לצורך להכלילן בחישוב השעות נוספות? בהקשר זה נקבע, כי ככל שיוכח כי רכיב העמלות בשכר אינו מהווה נתח משמעותי משכר העובדים הרי שייתכן כי יהיה בכך כדי להצדיק הכרה בעמלה כתוספת מותנית, אשר אינה מובאת בחשבון השכר הקובע לתשלום שעות נוספות. ואולם נקבע כי קסטרו לא הוכיחה את טענתה זו בהליך.
האם ניתן לגרוע את זמן ההפסקות מחישוב היקף השעות הנוספות? התייחסות מעניינת נוספת ניתנה בפסק הדין לשאלת האפשרות של מעסיק לקזז את זמן ההפסקות מהיקף שעות העבודה של העובדים לצורך חישוב היקף השעות הנוספות לתשלום. בהקשר זה נדחתה טענת קסטרו בנושא מן הטעם שהחברה לא ביצעה רישום מסודר של זמני ההפסקות, לא הסדירה מנגנון מובנה של זמני ההפסקה ולא הוכיחה כי בזמן ההפסקה היה העובד חופשי לעשות כרצונו. ואולם, הסדרה של נושאים אלה בהחלט תוכל להצדיק הפחתה של היקף שעות העבודה הנמנות לצורך חישוב השעות הנוספות.
האם ניתן להפריד ולייחד את שעות הפעילות של העובדים אשר אינן שעות מכירה לצורך ביצוע התחשיב? בית הדין קבע, כי אמנם הוכח שעובדי החנויות עוסקים בפעולות נוספות מלבד מכירה (כגון פתיחה וסידור של סחורה). אולם הואיל ולא ניתן להפריד בין הזמן המושקע בעבודה התפעולית לזמן המכירה, ומאחר שממילא, ההנחה היא שעובדי המכירה עוסקים בפעולות התפעוליות בשעות בהן החנות ריקה או כמעט ריקה מלקוחות, נקבע כי אין בכך כדי להשפיע על הניתוח הכללי של המקרה. ברם, גם בהקשר זה עולה כי ייחוד שעות עבודה ספציפיות לשם פעולות שאינן מכירתיות יכול להשפיע גם כן על שאלת הכללת העמלות בתחשיב השעות הנוספות.
איך יבוצע החישוב? באשר לאופן חישוב ערך העמלה השעתי לצורך הכללתו בתגמול השעות הנוספות, אימץ בית הדין לעבודה את הצעת השופטת דוידוב מוטולה בפסק הדין בעניין איי. די. איי, וקבע כי חישוב העמלות יבוצע באמצעות סכימת סך העמלות החודשיות וחלוקת הסכום לכלל שעות העבודה של העובד במהלך החודש (רגילות ונוספות), כך שהתוצאה המתקבלת תתווסף לערך שעת העבודה הרגילה של העובד לצורך תשלום השעות הנוספות.
האם הפסיקה תחול רק באופן צופה פני עתיד? קסטרו טענה בהליך, כי יש להחיל את פסק הדין באופן פרוספקטיבי (צופה פני עתיד) בלבד, שכן מודל התגמול אשר הונהג בחברה לתשלום עמלות הושתת על תחשיב מדויק של העלויות ובשים לב להיעדרה של הלכה משפטית ברורה בעניין. בית הדין האזורי דחה את הטענה, קבע כי פסיקות דומות ניתנו כבר בעבר, כי המדובר בזכויות קוגנטיות של עובדים, ובהתאם יש להחיל את הפיצוי לעובדים הרלוונטיים גם באופן רטרואקטיבי.
חשוב להדגיש, המדובר בפסיקה של בית הדין האזורי לעבודה ובהתאם לא בתקדים מחייב. ואולם אין ספק, כי המדובר בקריאת כיוון נוספת וברורה של בית הדין לעבודה, באשר לפרשנות הנכונה לשיטתו לעניין הכללת העמלות בחישוב תגמול שעות נוספות.
בהתאם, אנו שבים ממליצים ומציעים למעסיקים המחילים מנגנון תשלום עמלות/בונוסים/פרמיות להיוועץ עמנו בעניין, על מנת לבחון את מודל התשלום הקיים ואת השלכות העשויות להיות לפסקי הדין האחרונים בנושא.
.png)
.png)
.png)
