1. הגדרת "הייטק" כמשק חיוני
• בעדכון הקודם ששלחנו, הבהרנו והרחבנו את ההבחנה בין "מפעל חיוני" לבין פעילות המוגדרת כחלק מ"משק חיוני", ואת המשמעויות התפעוליות למעסיקים ולעובדים.
• בהמשך לכך, נבקש להסב את תשומת ליבכם, כי בעקבות ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, עודכן סיווגם של ענפים חיוניים במשק, ובמסגרת זו גם ענף ההייטק נכלל כ"משק חיוני", ככל שמדובר במפעל שעיקר פעילותו בתחום ההייטק באופן העונה על אחת ההגדרות של רשות החירום הלאומית, ובכלל זה: ייצור תרופות וציוד רפואי, ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, ייצור כלי תחבורה והובלה אחרים, אספקת שירותים בתחום ההייטק; אספקת שירותים בתחום המדעיים והטכניים ועוד.
• המשמעות היא שחברות הייטק העומדות בהגדרות רשות החירום הלאומית, רשאיות להמשיך בפעילות, לרבות עבודה מהמשרדים, בכפוף להנחיות פיקוד העורף, ובכלל זה קיומו של מרחב מוגן תקני וזמין במקום העבודה, ועמידה במגבלות ההתקהלות.
2. נחתם תיקון להיתר הכללי להעסקת עובדים בשעות נוספות - כלל המשק
• ביום 2.3.2026, חתם שר העבודה על תיקון היתר כללי להעסקה בשעות נוספות.
• ההיתר נחתם כהוראת שעה במטרה לאפשר את המשך הרציפות התפקודית במשק שנפגעה בשל היעדרות עובדים, בין היתר עקב סגירת מוסדות החינוך, גיוס עובדים רבים לשירות מילואים וכן קשיים וחששות של עובדים להגיע למקומות העבודה.
• להלן עיקרי ההיתר:
o הרחבת מכסת השעות הנוספות השבועית ל-25 שעות.
o שבוע העבודה (כולל שעות נוספות) לא יעלה על 67 שעות ומכסת השעות בחודש עבודה לא תעלה על 90.
o תתאפשר העסקה עובדים עד 14 שעות ביום (כולל שעות נוספות), ובכפוף לכך שהעובד נתן את הסכמתו לכך. בנוסף, העובד יהיה זכאי להפסקה של רבע שעה לפחות בין השעות ה- 12 ל- 14 ביום עבודה כאמור.
• ההיתר חל על מעסיק המעסיק מעל 20 עובדים, ובלבד שהתקיים בו אחד התנאים המפורטים: (1) היעדרות של 20% ממצבת העובדים ממקום העבודה, או (2) היעדרות של 20% לפחות מעובדי המעסיק באותה משמרת.
• בעת שיבוץ עובדים להעסקה בשעות נוספות בהתאם לתנאי ההיתר על המעסיק להתחשב, בין היתר, בצרכי העובדים הנובעים מהמצב המיוחד בעורף.
• ככל שמעסיק בחר להעסיק את העובדים לפי ההיתר הכללי (הוראת השעה) המפורט לעיל, לא ניתן להעסיקם בו זמנית לפי היתר אחר כלשהו, אף אם קיים היתר כללי ענפי או היתר מיוחד החל על מקום העבודה.
• עוד נקבע, כי ההיתר לא יחול על מעסיק שחל עליו צו הרחבה בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים.
• מפעל חיוני או מפעל לשירותים קיומיים מחויבים לפעול לפי חוק שעות עבודה ומנוחה או לפי תנאי ההיתר. חריגה אפשרית רק אם הוצאו לעובדים צווי קריאה לשירות עבודה (צווי ריתוק) על ידי משרד העבודה ובכפוף לקבוע בהם.
• תוקף התיקון להיתר הינו עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד ליום 12.3.2026, לפי המוקדם.
3. צפי להארכת ההגנות החוקיות על משרתי מילואים ובני ובנות זוגם
• עוד טרם פתיחת מבצע "שאגת הארי", בחודש 02/2026 חתמו ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי על הסכם חדש שמטרתו לעגן כהסדרים קבועים - החל משנת 2026 ואילך - שורה של זכויות והגנות שנקבעו בתקופת המלחמה ביחס למשרתי מילואים (ובמקרים מסוימים גם לבני ובנות זוגם).
• על פי הפרסומים, ההסכם כולל, בין היתר:
o הארכת תקופת ההגנה מפני פיטורים לחודשיים במקום חודש אחד הקבוע כיום בחוק, לעובדים ששירתו מעל 60 ימי מילואים במהלך השנה ולמעלה מ-7 ימים רצופים.
o הארכת תקופת ההגנה מפני הוצאה לחל"ת לחודשיים במקום חודש אחד הקבוע כיום בחוק.
o בני ובנות זוג של משרתי המילואים, שלהם ילדים עד גיל 14 יהיו זכאים לעד 8 ימי היעדרות בתשלום בשנה, בהתאם לכללים שנקבעו.
o עובדים שלא יכלו לנצל את ימי החופשה שצברו בשל השירות או השלכותיו, יוכלו לגרור ימי חופשה לא מנוצלים לשנתיים הבאות.
• יצוין כי שר העבודה צפוי לחתום על צו הרחבה אשר ירחיב את תחולתו של ההסכם הקיבוצי ובהתאם להחילו על כלל המשק.
4. במקביל, ביום 3.3.2026 פורסמו שני תזכירי חוק להערות הציבור:
• האחד, תזכיר חוק לביצוע תיקונים בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 הוראת שעה-חרבות ברזל) כך שתיקבע תקופת הגנה מפני פיטורים גם לעובד שנעדר מעבודתו או לא יכול לבצעה בשל כך שהתפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו מהתקפה במהלך המערכה מול איראן והוא מסר למעסיקו אישור על כך מהרשות המקומית. תקופת ההגנה תהא למשך 3 חודשים מיום הפינוי.
• השני, תזכיר חוק אשר יאפשר לקצר מועדים ויאפשר לשר העבודה להרחיב הסכמים קיבוציים כללים שעוסקים בחירום, בתקופה של שבעה ימים, במקום חודש ימים, בצווים העוסקים בנושאים כגון שכר, זכויות משרתי מילואים ובני/בנות זוגם, על מנת לאפשר לעובדים לקבל את זכויותיהם בפרק זמן קצר יותר.
נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ולעדכן בהתאם.
.png)
.png)
