| "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ." (בראשית ו, יג–יד)
רש"י שואל: "הַרְבֵּה רֶוַוח וְהַצָּלָה לְפָנָיו, וְלָמָּה הִטְרִיחוֹ בְּבִנְיָן זֶה?" ותשובתו על פי דברי חז"ל: "כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּהוּ אַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל עוֹסֵק בָּהּ ק"כ שָׁנָה, וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ מַה זֹּאת לְךָ, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם עָתִיד הַקָּבָּ"ה לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, אוּלַי יָשׁוּבוּ."
המקור לדבריו של רש"י הוא המדרש:
"...בוא וראה למה אמר הקב"ה לנח שיעשה תיבה? כדי שיראו אותו שהוא עוסק בה ויעשו תשובה, ואלמלי כך לא היה הקב"ה יכול להציל את נח בשמים או בדברים, אחרי שאמר לו עשה לך תבת עצי גופר (בראשית ו, יד). צהר תעשה לתבה (שם, טז). ולמה כך? אמר הקב"ה מתך כך שאני אומר לו עשה תיבה והוא עוסק בה, והם מתכנסים אצלו ואומרים לו נח מה אתה עושה? והוא אומר להם: תבה, שאמר לי הקב"ה שהוא מביא מבול לעולם שהן מכעיסין אותו, ומתוך כך עושין תשובה, כך הקב"ה מחשב, אבל הן לא היו משגיחין עליו, הוי אומר 'אנשי רע לא יבינו משפט' (משלי כח, ה) (תנחומא הקדום, בובר, בראשית סימן לז, א).
ה' לא רוצה להחריב את העולם. הוא נותן לאנושות הזדמנות במשך מאה ועשרים שנה, מצווה את נח לבנות תיבה במשך זמן רב כל כך, כדי לעוררם ולפי המדרש הוא "חשב" שאכן בניית התיבה תשכנע את האנושות לחזור בתשובה. אבל הדבר לא קרה.
שואל ה"שפתי חכמים": "קשה, אדרבה בניין התיבה יגרום שלא ישובו כי ישיבו לו אילו היה אמת שלכך אתה בונה תיבה כדי להצילך והלא הרבה ריוח והצלה להצילך בלא תיבה."
זאת ועוד, בדרך כלל כאשר יש גזרות אלוקיות, הצדיקים מתפללים ומתחננים לבטל את הגזרה, כפי שעשו אברהם אבינו בעניין סדום ומשה רבנו לאורך כל תקופת המדבר. מדוע נח אינו מתפלל ומתחנן לבטל את הגזירה?
מסביר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב: "אך נדקדק בפירוש רש"י ז"ל 'אף נח מקטני אמנה היה' ( לקמן ז ,ז) האיך יכול להיות זה כי הכתוב מעיד עליו 'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו'. ועוד קשה למה לא היה מתפלל נח לבטל הגזירה... ונח הגם שהיה צדיק גדול ותמים, היה קטן בעיניו מאוד ולא היה לו אמונה בעצמו שהוא צדיק מושל ויכול לבטל הגזירה. אדרבה, היה חשוב בעיניו כשאר הדור והיה חושב אם אני אהיה ניצול בתיבה ואני אין צדיק יותר משאר הדור המה גם כן ינצלו , לכן לא היה מתפלל על הדור. וזה שפירש רש"י אף נח מקטני אמנה היה, רצה לומר נח היה קטן בעיניו באמונה שהוא צדיק תמים שיכול לבטל הגזירה, שלא היה חשוב בעיני עצמו כלום" (קדושת לוי נח, ב).
דווקא ענוותנותו של נח היא זו שגרמה לכך שהוא לא התפלל והזדעק כלפי ריבונו של עולם ובחר להוכיח את הציבור בצורה פסיבית.
מדרש תנחומא מסביר את הדברים בצורה שונה: "אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה מַתְרֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה, אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר. עָמַד נֹחַ וְעָשָׂה תְשׁוּבָה וְנָטַע אֲרָזִים. וְהָיוּ אוֹמְרִין לוֹ, אֲרָזִים אֵלּוּ לָמָּה? אָמַר לָהֶן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, וְאָמַר לִי לַעֲשׂוֹת תֵּבָה, כְּדֵי שֶׁאִמָּלֵט בָּהּ אֲנִי וּבֵיתִי. וְהָיוּ מְשַׂחֲקִין מִמֶּנּוּ וּמַלְעִיגִין בִּדְבָרָיו. וְהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָן אֲרָזִים וְהֵן גְּדֵלִין. וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? וּמֵשִׁיב לָהֶן כָּעִנְיָן הַזֶּה, וְהָיוּ מַלְעִיגִין עָלָיו. לְסוֹף יָמִים קִצְּצָן וְהָיָה מְנַסְּרָן, וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה. וְאוֹמֵר לָהֶן כָּךְ, וְהָיָה מַתְרֶה בָהֶן. כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה, מִיָּד הֵבִיא עֲלֵיהֶן מַבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם (נח ה, ו). תחילה ניסה הקב"ה בעצמו לשכנע את האנושות לחזור בתשובה במשך מאה ועשרים שנה, ורק לאחר שראה שזה לא משכנע, ציווה הקב"ה את נח לבנות תיבה בתהליך ארוך כדי שאולי ממעשיו אלו יחזרו בתשובה.
מדרש זה מלמדנו שצריך לחפש כל דרך כדי לשכנע. לפעמים דיבורים עוזרים, לפעמים מעשים משכנעים יותר, ולפעמים שום דבר לא עוזר ויש צורך לבנות הכול מחדש.
אין דרך אחת לתיקון העולם. דרכים שונות משפיעות על אנשים, לכן אסור להתייאש ותמיד לחפש את הדרך הנכונה. גם אם הדבר לוקח זמן רב וגם את התוצאה היא שלילית, אפשר לבנות הכול מחדש.
| 
